מערכות מחקר משפטי מבוססות בינה מלאכותית בישראל – סקירה עדכנית [נוב' 2025]

בעשור האחרון הופיעו בשוק הישראלי מספר מערכות מחקר משפטי מבוססות בינה מלאכותית (AI), המתווספות למאגרים המשפטיים הוותיקים ומציעות לעורכי הדין שכבת חיפוש וניתוח מתקדמת בשפה טבעית, לצד הפסיקה, החקיקה והספרות המשפטית. להלן סקירה תמציתית ומעודכנת של המערכות המרכזיות הפועלות כיום, נכון לסוף שנת 2025.

1. נבו AI – תוספת שכבת AI על המאגר הוותיק

"נבו AI" היא שכבת בינה מלאכותית המתווספת למאגר "נבו" הוותיק, ומאפשרת ניהול שיחה בשפה טבעית וכתיבת שאילתות משפטיות מורכבות, במקום חיפוש בוליאני קלאסי בלבד. לפי פרסומי נבו ודיווחים בתקשורת, המערכת פועלת במתכונת "צ'אט קומבו": המענה המשפטי שנוצר נשען על אינטגרציה של מקורות מן החקיקה, הפסיקה והספרות המשפטית, ובפרט ספרי העיון ומאמרי המשפט, כאשר מאגר הספרות של נבו מוטמע בהדרגה בתוך שכבת ה-AI. המערכת מצויה בשלבי הטמעה מתקדמים ברשות השופטת, במשרד המשפטים ובחלק ממשרדי עורכי הדין.

2. תקדין AI – ממשק שיח חכם למאגר תקדין

"טקדין AI" היא שכבת AI על גבי מאגר תקדין, המאפשרת ניהול שיחה טבעית עם מאגר רחב של פסיקה, חקיקה והחלטות מעין-שיפוטיות. לפי תקדין עצמה, המשתמש שואל שאלות מורכבות בשפה חופשית, והמערכת מחזירה ניתוח משפטי מעמיק, מאתרת פסיקה רלוונטית, מסייעת בזיהוי מגמות ובהצעת קווי אסטרטגיה משפטית – הכול תוך חיפוש במאגר התקדים והחקיקה הישראלי. המערכת משולבת כיום גם בספריות האקדמיות (טכדין AI מופיע כמאגר מידע ישראלי חדש באוניברסיטאות), ופועלת כ"ממשק AI לחיפוש בפסיקה וחקיקה ישראלית ובספרי 'מחשבות'".

3. פולי משפט – יצירת תוכן משפטי וניתוח פסיקה

"פולי משפט" היא גרסה ייעודית לעורכי דין של מערכת "פולי" – מחולל תוכן מקצועי בעברית. לפי אתר החברה, פולי משפט מאפשרת לייצר מגוון רחב של תכנים משפטיים: כתבי טענות (תביעות, כתבי הגנה), סיכומים ותקצירים של פסקי דין ופסיקה, חוזים בתחומים שונים וחוות דעת משפטיות. היתרון המוצהר של הגרסה המשפטית הוא חיבור למגוון מאגרי מידע משפטיים, לרבות פסיקה וחקיקה, באופן שמאפשר למערכת לנתח פסקי דין ולבסס את הפלט על מקורות דין רלוונטיים. בכך, פולי משפט ממוקמת יותר בצד של "מחולל תוכן משפטי" (drafting) – אך תוך הישענות על דאטה משפטי ישראלי ועם דגש על מהירות, פשטות ועדכניות.

4. דין רגע – מאגר פסיקה וכתיבה אוטומטית

"דין רגע" מציגה עצמה כמאגר מידע משפטי ישראלי מבוסס בינה מלאכותית, המשלב בין מאגר פסיקה וחקיקה מכל ערכאות השיפוט לבין כלים אוטומטיים לכתיבה ולניתוח. לפי אתר החברה, המאגר כולל את "כל הערכאות השיפוטיות", ומציע בין היתר: מערכת הכותבת חוזים וכתבי טענות מלאים, אפשרות להעלאת קבצים וקבלת ניתוח משפטי מיידי, דוגמאות לכתבי טענות, ועדכונים שוטפים של פסיקה וחקיקה. השירות מוצע במתכונת מנויים (אישי, עמדה משרדית וכד'), ומתוכנן לשימוש יום-יומי של עורכי דין הזקוקים גם לחיפוש פסיקה קלאסי וגם לעזרי ניסוח אוטומטיים.

5. LegalUp – מאגר משפטי היברידי

LegalUp (בגרסת המאגר המשפטי הישראלי) ממוצב כ"מאגר משפטי היברידי" המשלב שתי שכבות חיפוש: חיפוש קלאסי עם סינון מתקדם לפי תחום, ערכאה, טווחי תאריכים ופרמטרים נוספים, ולצדו עוזר חיפוש חכם המבוסס בינה מלאכותית. לפי פרסומי החברה, עוזר ה-AI מבין שאילתות בשפה טבעית ומחזיר תוצאות מסודרות ומדורגות, תוך דירוג חכם של תקדימים על פי מידת הדמיון העובדתית, סמכות הערכאה, עדכניות פסק הדין והשפעתו על פסיקה מאוחרת. 

6. LawMate – פלטפורמת מחקר משפטי "all-in-one"

LawMate היא פלטפורמת AI משפטית המתוארת ככלי מקיף ("all-in-one legal toolkit") לעורכי דין, המעניק תשובות מהירות המגובות בפסיקה, חקיקה ורגולציה. לפי אתר החברה, LawMate מיועדת לקיצור משמעותי של זמן המחקר המשפטי, ומציעה ניתוח תיקים, מענה לשאלות מומחה אוטומטי, יצירת טיעונים משפטיים ומסמכים, ותשובות "מגובות בראיות משפטיות מוצקות". פעילותה משווקת גם לשוק הישראלי, באמצעות ממשק בעברית ומיקוד בדין הישראלי והזר יחד, תוך הדגשה של עדכון שוטף של מקורות הדין ושל תפקיד המערכת ככלי מחקר תומך – ולא כתחליף לשיקול הדעת המקצועי של עורך הדין.

מגמות, גבולות וחובת הזהירות-

1. התמקדות במספר שחקנים מרכזיים – נכון לסוף 2025, עיקר הפעילות הישראלית בתחום מחקר פסיקה וחקיקה בעברית מבוסס AI מתנקזת למערכות שפורטו לעיל, אשר יושבות לרוב על גבי מאגרי הפסיקה המסורתיים (נבו, תקדין) או מציעות מאגרי פסיקה ייעודיים משלהן (דין רגע, LegalUp) לצד כלי ניסוח וניתוח. לצידן קיימים כלים נוספים (פולי, קורסים מבוססי כלי AI, ועוד) המיועדים בעיקר להפקת מסמכים ולייעול העבודה המשרדית.

2. שילוב הולך וגובר של שכבות AI במאגרים ותיקים – המגמה הברורה היא לא הקמת מאגרים משפטיים "מאפס", אלא הוספת שכבת שיח בשפה טבעית, ניתוח אוטומטי ודירוג תקדימים על גבי דאטה־בייסים קיימים של פסיקה, חקיקה וספרות משפטית. כך פועלים בפועל נבו AI ותקדין AI, ובהדרגה גם שחקנים נוספים בשוק.

3. הבחנה בין כלים ישראליים לכלים גנריים – לצד המערכות הישראליות, קיימים כיום אינספור כלים כלליים מבוססי ChatGPT ודומיו, וכן פתרונות זרים למחקר משפטי. ברובם אין אינטגרציה מלאה למאגרי הפסיקה והחקיקה בעברית, ועל כן הם יכולים לשמש לכל היותר כלי עזר רעיוני או ניסוחי – אך אינם תחליף למחקר משפטי מסודר במאגרים ישראליים.

4. חובת הבדיקה העצמאית – בקהילה המשפטית מודגשת שוב ושוב החובה שלא להסתמך באופן עיוור על פלט של מערכות AI: עורכי דין נדרשים לוודא שאכן קיימים מקורות דין אותנטיים לכל אזכור, לוודא את ההיררכיה הנורמטיבית (חוק/תקנה/פסיקה) ואת עדכניותם, ולוודא שהתשובה המתקבלת מתיישבת עם ניתוח עצמאי של הטקסט המלא של פסק הדין או החקיקה. בפורומים מקצועיים כבר דווח על מקרים שבהם שימוש לא-מבוקר ב-AI הוביל לציטוטים חלקיים או שגויים, ומכאן החשיבות בשימוש בכלים הללו ככלי עזר – ולא כתחליף לשיקול דעת מקצועי ולמחקר משפטי קלאסי.

הטקסט לעיל נועד לשמש סקירה כללית ועדכנית של מצב השוק הישראלי בכל הנוגע למערכות מחקר משפטי מבוססות בינה מלאכותית נכון למועד העלאת המאמ, ואינו מהווה המלצה למערכת מסוימת או חוות דעת מקצועית ביחס להתאמת מערכת פלונית לצורכי משרד מסוים.