שילובה של הבינה המלאכותית בעבודת עורך הדין מהווה נקודת מפנה משמעותית בעולם המשפט, ומשנה את אופיו המסורתי בדרכים שלא נראו בעבר. החלטה את/24/60 של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין מתווה עקרונות מחייבים לכל משרד, עורך דין ולקוח בתחום זה. ביסוד ההחלטה עומד עקרון האחריות המקצועית – עורך הדין שמפעיל כלי בינה מלאכותית נושא באחריות המלאה והבלעדית לכל מסמך, המלצה או החלטה שמפיק תוך שילוב טכנולוגיה זו. אין להעביר סמכות, אחריות או חובת בקרה לכלי טכנולוגי, ואסור להסתמך עליו כתחליף להפ

במאמר זה נסקור אחר שני הסדרים חשובים וקריטיים בצוואות שהחוק מכיר בהם: (1) "יורש במקום יורש"; (2) יורש אחר יורש; מדובר למעשה בשני הסדרים שונים במהותם הדנים בסדר ההורשה ומושפעים מהוראות המצווה ונסיבות החיים.

בעשור האחרון, וביתר שאת לנוכח אירועים חריגים שפקדו את המדינה דוגמת מלחמת חרבות ברזל, עלתה עילת הסיכול לשיח המשפטי והציבורי. מציאות ביטחונית וכלכלית סוערת, מחסור בכוח אדם, עיכובים בשרשרת האספקה, חסימות והשבתות – כל אלה הביאו צדדים לחוזים, ובפרט קבלנים ויזמים, לטעון כי אין ביכולתם לקיים התחייבויות חוזיות, ולבסס טענתם על עילת הסיכול הקבועה בסעיף 18 לחוק כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עו

בהליכים משפטיים, הזמן משחק תפקיד מכריע. לעיתים, עצם ההמתנה להכרעה סופית של הסכסוך, עלולה לגרום לנזק חמור ואף בלתי הפיך, במקרים מסוימים ההמתנה יכולה להוביל למציאות שתרוקן את פסק הדין העתידי שינתן – מתוכן. כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עוד בטרם ההליך מסתיים.

פיצויי התאמה מהווים כלי ייחודי בדיני החוזים, המאפשר לבית המשפט להתאים את התמורה המוסכמת בהסכם לשווי האמיתי של הנכס, השירות או הזכות שנמסרו בפועל. כלי זה מופעל בעיקר במקרים שבהם נוצר פער בין המצגים שהוצגו בעת כריתת החוזה לבין המצב בפועל בעת קיומו, והפער משפיע באופן מהותי על ערך העסקה.

ענף המלצרות מהווה שער כניסה משמעותי ועיקרי [יש אומרים] לעולם העבודה עבור בני נוער רבים בישראל. בשנים האחרונות חלה התפתחות דרמטית בפסיקת בתי הדין לעבודה בכל הנוגע לזכויות מלצרים צעירים. בפסק הדין המכונן ע"ע 44405-10-15 קיס נ' עומר הנדסה, קבע בית הדין הארצי לעבודה הלכה מהפכנית לפיה התשר מהווה חלק אינטגרלי משכר העבודה, וככזה מחייב הכרה בכל הזכויות הסוציאליות הנגזרות ממנו. קביעה זו שינתה מהותית את מערכת היחסים בין המעסיקים לעובדים הצעירים בענף.