ע"א 5474/18 אוניפארם בע"מ נ' GlaxoSmithKline p.l.c, שניתן ביום 18 ביוני 2024, הוא פסק דין מתחום הפטנטים והתחרות, אבל אחת הקביעות המרכזיות בו חשובה כמעט לכל ליטיגטור אזרחי ומסחרי. השאלה הייתה פשוטה בניסוח וקשה מאוד בפרקטיקה: האם תובע רשאי להמתין להכרעה בהליך אחר לפני שהוא מגיש את תביעתו, או שמרוץ ההתיישנות ממשיך לרוץ גם בזמן ההמתנה.
פסק הדין נכתב מפי השופטת רות רונן, בהסכמת השופטים יצחק עמית ונעם סולברג. אוניפארם טענה כי גלקסו הגישה בקשת פטנט מטעה וכי ההליך סביב אותה בקשה חסם בפועל את התחרות. התביעה הוגשה בשנת 2011, לאחר שנים של הליכים אחרים שנגעו לפטנט. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי עילות התביעה התיישנו.
החלק החשוב לענייננו הוא ההבחנה בין שני מצבים שקל מאוד לערבב ביניהם. מצב אחד הוא חוסר כדאיות בהגשת תביעה כל עוד מתנהל הליך אחר. מצב שני הוא מניעות משפטית או פסיקתית אמיתית, שבגללה אין לתובע אפשרות ממשית להגיש את התביעה או לברר אותה. רק המצב השני עשוי להשעות את מרוץ ההתיישנות. עצם העובדה שהכרעה בהליך האחר יכולה לעזור לתובע, לחזק את ראיותיו או לפשט את המחלוקת אינה מספיקה.
במקרה של אוניפארם קבע בית המשפט כי כבר בשנת 2000 הייתה בידיה תשתית שממנה ניתן היה להעריך את הטענה בדבר בקשת פטנט מטעה. ההכרעה של רשם הפטנטים לא הייתה תנאי מוקדם להגשת התביעה, וגם לא הייתה לרשם סמכות ייחודית בשאלות שעליהן נשענה עילת ההשבה. לכן לא הייתה מניעה משפטית להגיש את התביעה מוקדם יותר.
בית המשפט אף דחה את הטענה של "עוולה נמשכת". ההבחנה כאן חשובה: מעשה חד-פעמי אינו הופך לעוולה מתמשכת רק משום שתוצאותיו ממשיכות להרגיש במשך שנים. המבחן הוא אם המעשה או המחדל עצמם נמשכים ומתחדשים. במקרה שנדון, עצם הגשת הבקשה המטעה הייתה האירוע שממנו נבחנה העילה; ההשלכות המאוחרות לא יצרו בכל יום עילה חדשה.
ההלכה מוצדקת מבחינת הצורך בוודאות משפטית, אך המחיר שלה ברור. היא מחייבת תובע ועורך דינו להחליט מוקדם אם כבר קיים "כוח תביעה" ממשי, גם כשהתיק עדיין אינו בשל מבחינה אסטרטגית. בפועל, המשמעות עשויה להיות הגשת התביעה ולאחר מכן בקשה לעכב את הדיון עד להכרעה בהליך האחר. בית המשפט עצמו ציין שאילו אוניפארם הייתה מגישה את תביעתה במקביל להתנגדות לפטנט, ייתכן שהדיון היה מעוכב. במילים אחרות, הדרך לשמור על הזכות אינה להמתין מחוץ לבית המשפט, אלא להגיש בזמן ולבקש לנהל את ההליך באופן שמתאים למצב הדיוני.
המסר הזה רלוונטי הרבה מעבר לפטנטים. הוא חל בסכסוכי בעלי מניות, תביעות נגד נושאי משרה, הליכים מול רגולטורים, תביעות השבה, מקרקעין וכל מצב שבו יש "הליך אחר" שנראה כאילו כדאי להמתין לתוצאתו. אחרי אוניפארם, השאלה הראשונה אינה אם נכון אסטרטגית לחכות, אלא אם מותר משפטית לחכות בלי לסכן את התביעה.
זה גם הלקח המרכזי מפסק הדין: "הבשלה" של תיק מבחינת הלקוח אינה בהכרח ההבשלה המשפטית של העילה. כאשר העובדות המהותיות כבר ידועות וקיימת אפשרות ממשית לתבוע, מרוץ ההתיישנות עשוי להתחיל גם אם מבחינה אסטרטגית התובע היה מעדיף להמתין לתמונה ברורה יותר.
נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.
ניתן לפנות למשרדנו בכל שאלה בנושא ונשמח לסייע.
אפשר ליצור קשר בטלפון 03-6236130, בדוא״ל או באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.