ביוני 2023 הטיל בית משפט פדרלי בניו יורק קנס של 5,000 דולר על עורכי דין שהגישו כתב טענות עם פסקי דין שלא היו ולא נבראו. את פסקי הדין הדמיוניים יצר ChatGPT. הפרשה, Mata v. Avianca, הפכה לסמל של תופעה שמכונה "הזיות AI": מערכת בינה מלאכותית ממציאה מידע ומציגה אותו בביטחון מלא, כאילו הוא אמיתי. מאז, רוב האזהרות בתחום עוסקות בטעות של עורך הדין. פסק דין של בית המשפט העליון של מדינת ג'ורג'יה בארה"ב, מיום 5.5.2026, מתאר מצב חמור יותר: אסמכתאות שגויות שיצר כלי AI עברו מכתבי הטענות של התביעה אל החלטה חתומה של בית המשפט, ובית המשפט העליון נאלץ לבטל אותה.
פרשת Payne v. State, No. S26A0459 (Ga. May 5, 2026), היא ערעור פלילי. המערערת, Hannah Payne, הורשעה ברצח ובעבירות נוספות ונידונה למאסר עולם ועוד 13 שנים. היא ביקשה משפט חדש, ובקשתה נדחתה. בערעור על הדחייה גילה בית המשפט העליון תשע אסמכתאות בעייתיות בהחלטה של הערכאה הדיונית, כלומר בית המשפט שדן בתיק לראשונה.
בעקבות זאת הגישה עוזרת התובע המחוזי של מחוז קלייטון, Deborah Leslie, מסמך משלים ביום 27.3.2026. היא הודתה שהשתמשה בתוכנת בינה מלאכותית כדי לנסח את כתבי הטענות של המדינה נגד הבקשה, וגם כדי להכין את טיוטת ההחלטה שהוגשה לבית המשפט. היא הודתה גם שלא בדקה בעצמה את האסמכתאות שהתוכנה יצרה. בבדיקה נמצאו עוד 12 אסמכתאות שגויות בכתבים שהוגשו לערכאה הדיונית, והמדינה חזרה בה מהסתמכות על תשע אסמכתאות נוספות שהופיעו בסיכומי הערעור שלה.
בית המשפט הבהיר שאין לו כלל שאוסר על עורכי דין להשתמש בבינה מלאכותית באופן אחראי. הבעיה אינה בשימוש בכלי, אלא בהפניה לפסקי דין שלא קיימים, או לפסקי דין שלא אומרים את מה שנטען בשמם. החלק החריג בפרשה נוגע להחלטה של בית המשפט עצמו. ההחלטה מיום 12.9.2025, שדחתה את הבקשה למשפט חדש, הוכנה ברובה על ידי Leslie, וגם בה היו אסמכתאות מומצאות או כאלה שיוחס להן תוכן לא נכון. כך הפכה טעות בעבודה של אחד הצדדים לחלק מהחלטה שיפוטית.
התגובה הייתה חריפה. בית המשפט נזף ב-Leslie ובמשרד התובע המחוזי, והשעה אותה מהופעה לפניו לשישה חודשים. כדי לחזור ולהופיע לפניו היא תצטרך להשלים 12 שעות השתלמות, מעבר לחובה הרגילה, באתיקה, בכתיבת כתבי טענות ובשימוש נכון בבינה מלאכותית. ההחלטה בוטלה והתיק הוחזר לערכאה הדיונית, עם הוראה שההחלטה החדשה לא תוכן על ידי עורכי הדין של אף אחד מהצדדים. בית המשפט גם עודד את השופטים בערכאות הדיוניות לבדוק בקפידה טיוטות החלטות שמוגשות להם, מתוך הבנה שייתכן שהוכנו בעזרת AI.
גם בישראל בתי המשפט כבר נתקלו בתופעה. בבג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים (23.2.2025) התברר שעתירה נשענה על פסקי דין שלא קיימים ועל ציטוטים מומצאים. בית המשפט העליון קבע שהשימוש בכלי בינה מלאכותית אינו מאפשר לעורכי דין "להתפרק מאחריותם ומשיקול דעתם המקצועי", והזהיר שבמקרים הבאים יוטלו הוצאות. האזהרה התממשה: בת"א (שלום י-ם) 77773-12-20 זלטין נ' אסייג (11.7.2025) חויבה עורכת דין בהוצאות אישיות, אחרי שהגישה סיכומים עם הפניות לפסקי דין שלא קיימים. ביום 17.9.2026 פרסמה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין גילוי דעת מעודכן. הוא מזהיר מפני "הסתמכות עיוורת על פלטי מחשב" וקובע שהאחריות המקצועית נשארת כולה על עורך הדין.
פרשת Payne מוסיפה לדיון הישראלי שאלה שעוד לא נבחנה כאן: מה קורה כשהטעות לא נעצרת בכתב הטענות. בבתי המשפט בישראל מוגשות כל יום פסיקתאות, כלומר נוסחים מוצעים של החלטה שבית המשפט חותם עליהם, וגם טיוטות של צווים. לא פעם בית המשפט מאמץ אותם כמעט כמו שהם. החתימה של השופט לא מוחקת את הדרך שבה הנוסח נוצר. אם בטיוטה יש אסמכתאות שגויות, האחריות של מי שהגיש אותה נשארת במקומה, והעובדה שבית המשפט אימץ אותה עלולה להגדיל את הנזק במקום לתקן אותו. מדובר במשפט של מדינה אחרת, שאינו מחייב בישראל, אבל קשה לחשוב על סיבה שבית משפט ישראלי יגיב אחרת למקרה דומה.
נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.
ניתן לפנות למשרדנו בכל שאלה בנושא ונשמח לסייע.
אפשר ליצור קשר בטלפון 03-6236130, בדוא״ל office@ailaw.co.il או באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.