מאמרים

עורך הדין בעידן הבינה המלאכותית: דווקא עכשיו הניסיון המשפטי חשוב יותר

מאת עו״ד אמיתי אביעדבינה מלאכותית [AI] ומשפט

התפתחות הבינה המלאכותית משנה את מערכת היחסים בין עורך הדין ללקוח העסקי. פעולות שהיו כרוכות בשעות של איתור מידע, ניתוח מסמכים וניסוח ראשוני ניתנות כיום לביצוע מהיר בהרבה. גם מי שאינו עורך דין יכול לקבל בתוך דקות טיוטת הסכם, מכתב התראה או ניתוח של סעיף חוזי. אלא שהנגישות החדשה לשירותים שבעבר חייבו פנייה לעורך דין אינה מייתרת את הצורך בייצוג משפטי איכותי. היא משנה את השאלה שהלקוח צריך לשאול: לא מי מסוגל לנסח עבורו מסמך, אלא מי מסוגל להגן על ענייניו, לזהות סיכון שלא ראה ולקבל את ההחלטה הנכונה כאשר יש לה מחיר אמיתי.

אין די באמירה שהמכונה תנסח ועורך הדין יפעיל שיקול דעת. זו הבחנה נוחה, אך צרה מדי. מערכות מתקדמות מסוגלות להשוות חלופות, לאתר סתירות, לבחון טענות נגדיות ולהציע דרכי פעולה. דווקא בשל כך נדרש עורך הדין הטוב לעשות יותר מאשר להוסיף חתימה על תוצר שהפיקה מערכת. עליו לברר אילו עובדות חסרות, מהן ההנחות שעליהן נשענת ההמלצה, מי עלול להיפגע מהמהלך ומה תהיה דרך הפעולה אם המציאות תתפתח אחרת מהצפוי. ככל שהכלי נעשה חזק יותר, מתחדדת חשיבותו של מי שיודע לבקר אותו, להפעיל ניסיון שנצבר במקרים אמיתיים וליטול אחריות מקצועית על התוצאה.

השינוי העמוק אינו מתרחש רק במשרדי עורכי הדין. הוא מתרחש גם אצל הלקוחות. מי שבעבר פנה לעורך דין כדי לנסח מכתב, לרכז נתונים או להכין טיוטה ראשונה, מגלה שהוא יכול לבצע חלק מהפעולות הללו בעצמו. לעיתים הוא מגיע לפגישה לאחר שקרא על הסוגיה, גיבש טיוטה ואף קיבל מן המערכת הסבר משפטי שנראה משכנע. זו התפתחות חיובית: לקוח שמגיע מוכן יכול לנהל עם עורך דינו שיחה מעמיקה וממוקדת יותר. אך טקסט משכנע אינו בהכרח פתרון נכון, והקושי האמיתי מתגלה דווקא במקומות שבהם אי אפשר לדעת מראש איזו עובדה חסרה, איזו זכות תעמוד למבחן או מה יקרה בעקבות פעולה שנראית פשוטה.

בעבודה השוטפת מול לקוחות עסקיים אפשר כבר להבחין בשינוי: פניות שבעבר התחילו בבקשה לכתוב מכתב מתחילות כיום, לעיתים קרובות יותר, בטיוטה שהלקוח הכין ובשאלה אם כדאי לשלוח אותה. האם היא תשפר את עמדתו או תקבע גרסה שתכבול אותו בהמשך? האם נכון להציב אולטימטום, לפתוח במשא ומתן או דווקא להימנע מתגובה? זו התרשמות מן הניסיון המקצועי, לא נתון סטטיסטי על כלל השוק. היא ממחישה מדוע הצורך בעורך דין מנוסה לא נעלם. הלקוח יכול להגיע עם מסמך; מה שהוא מבקש מן המומחה הוא להבין אם המסמך משרת את האינטרס שלו, ומהי הדרך הנכונה לפעול.

היתרון שאי אפשר לצמצם לניסוח

שליטה בדין וניסוח מדויק היו ונותרו תנאי יסוד לעבודה משפטית טובה, אך עורך דין מצוין נבחן בעיקר בדרך שבה הוא מפעיל אותם. הוא יודע לשאול את השאלות שהלקוח עדיין אינו יודע לשאול, לזהות את נקודת התורפה של העסקה, להתאים את הטיעון לראיות הקיימות ולבחור בין מה שאפשר לעשות מבחינה משפטית לבין מה שכדאי לעשות מבחינה עסקית. לפעמים תרומתו מתבטאת בסעיף אחד שהוכנס להסכם בזמן; לפעמים במכתב שלא נשלח; ולעיתים בניהול נכון של סכסוך שמנע שנים של התדיינות. הערך הזה אינו נמדד באורך המסמך או במספר השעות שהושקעו בניסוחו.

נניח שחברה מבקשת להתקשר בהסכם ארוך טווח עם ספק המפעיל עבורה מערכת חיונית. כלי בינה מלאכותית יכול להציע במהירות סעיפי אחריות, הפרה, שיפוי וסיום התקשרות. עורך דין מסחרי מנוסה יידרש לברר קודם לכן מהי מידת התלות בספק, מי שולט בנתונים, כמה זמן יימשך מעבר למערכת חלופית ומה יקרה אם השירות ייפסק ביום שבו החברה זקוקה לו ביותר. התשובות עשויות להוביל להסדרי גישה לנתונים, רציפות תפעולית, סיוע במעבר וסעדים שאפשר להפעיל בזמן אמת. אלה אינם בהכרח הסעיפים הארוכים ביותר בהסכם, אך הם עשויים להיות החשובים בו.

גם בהתקשרות פשוטה לכאורה, אין די בשאלה אם קיימת זכות משפטית. זכות לפיצוי אינה מבטיחה יכולת להוכיח נזק, לקבל הכרעה במועד רלוונטי או לגבות את הסכום שנפסק. לעיתים מנגנון תשלום הדרגתי, בטוחה או אפשרות יציאה יעילה מעניקים ללקוח הגנה ממשית יותר מסעיף פיצויים מרשים. עריכת הסכם היא אפוא חלק מתכנון הסיכון העסקי, ולא תכלית העומדת בפני עצמה.

אותה תפיסה חלה על ליטיגציה מסחרית. אפשר להפיק כיום במהירות טיוטות טיעון מפורטות ולזהות קווי תקיפה והגנה שלא נשקלו בתחילה. אבל עצם ריבוי הטענות אינו משפר בהכרח את התיק. ניהול סכסוך מחייב להבחין בין טענה שניתן לנסח לבין טענה שניתן להוכיח; בין סיכוי משפטי לבין תוצאה שניתן לממש; ובין ניצחון בפסק דין לבין פתרון המשרת את העסק. לעיתים ההחלטה המקצועית החשובה ביותר היא לוותר על טענה חלשה, לצמצם חזית או להגיע להסדר בזמן הנכון.

הבינה המלאכותית יכולה לתרום גם להחלטות אלה. ניתן להשתמש בה כדי לבנות תרחישים, לבחון את עמדת היריב ולזהות הנחות שלא נבדקו. דווקא משום כך נדרשת בקיאות טכנולוגית ממשית: להבין מהו בסיס המידע של המערכת, האם היא ניגשת למקורות עדכניים, אילו מסמכים הוזנו לה, כיצד בוצע החיפוש ועד כמה אפשר לעקוב אחר הטענות עד למקורן. מערכת המפיקה תשובה רהוטה עלולה להסתמך על מידע חלקי, לייחס למקור קביעה שאינה מצויה בו או להחמיץ מסמך שמכריע את התוצאה. אין די בשיפור ניסוח השאלה למערכת; יש לתכנן את הבדיקה ולוודא שהתשובה עומדת בה.

אחריות מקצועית בעולם שבו המכונה משתתפת בעבודה

גילוי הדעת המעודכן את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין מתייחס במפורש לשימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין. בסעיף 16.1 מודגש כי עורך הדין נושא באחריות האישית והישירה לפעולות, להחלטות, לייעוץ, לטיעון ולתוצרים הנעשים על ידו או מטעמו באמצעות מערכות אלה. בסעיפים העוסקים באימות ובבקרה נדרשת בחינה עצמאית של התוצר. גילוי הדעת הוא מסמך הנחיה אתית בעל חשיבות נורמטיבית, ואינו מחליף את הוראות הדין החלות בכל מקרה.

הסיכון אינו מסתכם בטעות משפטית. שימוש במערכת חיצונית עשוי לערב חשיפה של מידע עסקי, מסמכים חסויים, נתונים אישיים ואסטרטגיית ניהול הליך. כפי שמדגיש גילוי הדעת, השאלה אם שימוש מסוים מסכן סודיות או חיסיון תלויה, בין היתר, במידע שנמסר, בזהות הספק, בתנאי ההתקשרות, בהיקף הגישה ובאמצעי ההגנה. אין לקבוע שכל שימוש במערכת בינה מלאכותית שולל חיסיון, אך גם אין להניח שהמידע מוגן רק משום שהמערכת מציגה את עצמה כמקצועית או מאובטחת. עורך הדין נדרש לבחון את תנאי השימוש בפועל ולהפעיל שיקול דעת, ובמקרים המתאימים גם לדאוג להסכמה מדעת של הלקוח.

מבחינה ארגונית, הדבר מחייב יותר מהנחיה כללית ״לבדוק את התשובות״. משרד משפטי זקוק לשיטת עבודה שמגדירה אילו מערכות מאושרות, איזה מידע מותר להזין לכל אחת, מי בודק את האסמכתאות וכיצד מתועדת הבקרה בתוצרים מהותיים. שימוש במערכת המחוברת למסמכי המשרד אינו מבטיח דיוק מעצם החיבור; גם שם יש לוודא שהמסמכים הרלוונטיים אכן אותרו, שהגרסאות מעודכנות ושלא התערבב מידע מתיקים שונים.

לשינוי הטכנולוגי יש השפעה ישירה גם על מודל שכר הטרחה. בדוח Future of Professionals לשנת 2026 של Thomson Reuters נמצא כי 71% מהמשפטנים במחלקות משפטיות פנימיות שהשתתפו בסקר מצפים שמשרדים חיצוניים ישנו את המודל המסחרי שלהם עם התרחבות השימוש בבינה מלאכותית. זהו נתון מסקר בינלאומי המשקף ציפיות של משיבים, ולא ממצא על השוק הישראלי. עם זאת, הוא ממחיש את המתח שנוצר כאשר משימה המבוצעת מהר יותר מתומחרת עדיין בעיקר לפי משך הזמן שהושקע בה.

אין פירוש הדבר שמודל החיוב השעתי איבד את מקומו. בהליכים מורכבים, בעסקאות מתפתחות או במצבים שקשה לחזות בהם את היקף העבודה, יש לו עדיין הצדקה. אלא שהשיחה עם הלקוח תידרש לעסוק יותר בהגדרת השירות, במורכבות הבעיה, באחריות הניטלת ובערך ההחלטה, ופחות במספר השעות שנדרשו להפקת מסמך. לצד זאת, המשרד יצטרך לשנות גם את הכשרת עורכי הדין הצעירים: מי שידלג לחלוטין על מחקר, קריאת פסקי דין ובניית טיעון עלול להתקשות בבדיקת תוצריה של המערכת כאשר הם שגויים. נדרשת הכשרה שבה הכלי מסייע לעבודה אך אינו מחליף את רכישת היכולת המקצועית.

השינוי הטכנולוגי יוצר תחרות חדשה, אך גם הזדמנות מקצועית משמעותית. לקוח שלמד לנסח בכוחות עצמו טקסט סביר עשוי לוותר על שירות שכל תכליתו ללטש את הניסוח. לעומת זאת, ככל שהוא נעשה מודע יותר למה שהטכנולוגיה מסוגלת להפיק, כך הוא יכול להבחין טוב יותר במקרים שבהם דרושים ניסיון, מומחיות וייצוג של ממש: ניהול משא ומתן מורכב, הערכת חשיפה משפטית, בניית עסקה, הכנת מהלך לפני סכסוך והכרעה אם להתדיין או להתפשר. עורך דין איכותי אינו צריך להתחרות בכלי על מהירות הכתיבה. עליו להשתמש בו כדי לפנות יותר משאבים ללב העבודה המקצועית ולתת ללקוח ערך שאינו מתמצה בטקסט שקיבל.

מכאן שהבינה המלאכותית אינה מסמנת את קץ הצורך בעורך הדין העסקי, אלא את סיומה של תקופה שבה עצם הגישה לידע משפטי וליכולת ניסוח הייתה יתרון מספק. המבחן של עורך הדין יהיה יכולתו לשלב בקיאות משפטית וניסיון מעשי עם הבנה של עסקי הלקוח ועם שימוש מושכל בטכנולוגיה. הלקוח עשוי להגיע עם תשובה שהמכונה ניסחה; עורך הדין הטוב נדרש לדעת אם זו התשובה הנכונה, מה חסר בה וכיצד לפעול על פיה. מי שיעשה זאת היטב לא ייעשה פחות נחוץ בעידן הבינה המלאכותית. דווקא כשהכלים הבסיסיים זמינים לכולם, הערך של מומחיות משפטית אמיתית נעשה ברור יותר.

נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.

ניתן לפנות למשרדנו בכל שאלה בנושא ונשמח לסייע.

אפשר ליצור קשר בטלפון 03-6236130, בדוא״ל office@ailaw.co.il או באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.