דרישה לחילוט ערבות בנקאית עשויה להעמיד חברה בפני פגיעה תזרימית מיידית, עוד בטרם הוכרעה המחלוקת החוזית שביסוד הערבות. לעיתים החייב טוען כי המוטב לא היה רשאי לדרוש את הכסף, כי עבודות בוצעו כנדרש או כי הנזקים הנטענים מופרזים. אלא שמערכת היחסים בין החייב למוטב אינה זהה להתחייבות הבנק על פי כתב הערבות. ההבחנה הזו היא שעומדת בבסיס מוסד הערבות הבנקאית האוטונומית, והיא מציבה משוכה גבוהה בפני בקשה לצו מניעה שיבלום את מימושה.
עצמאות הערבות ותנאי המימוש
ערבות בנקאית אוטונומית יוצרת התחייבות עצמאית של הבנק כלפי המוטב, לפי התנאים שנקבעו בכתב הערבות. בעניין רע״א 5958/20 י.ד. עשוש תשתיות בע״מ נ׳ אלסטום ישראל בע״מ (22.10.2020) הבהיר השופט דוד מינץ כי לצד עקרון העצמאות, המנתק ככלל את התשלום מן המחלוקת בעסקת היסוד, חל גם עקרון ההתאמה: על דרישת המימוש לקיים בדווקנות את התנאים המפורטים בכתב הערבות.
לכן נקודת המוצא בבחינת דרישת חילוט אינה השאלה מי צודק בכל התחשבנות קבלנית, אלא תחילה מה בדיוק הובטח במסמך הערבות, מהן דרישות המימוש, ומה הוגש בפועל לבנק. עצמאות הערבות אינה בהכרח מוחלטת. תנאי מפורש המחייב פסק דין, הכרעת בורר או מסמך מוגדר אחר עשוי לצמצם את האפשרות לדרוש תשלום. כאשר הצדדים קושרים באופן ברור את המימוש לתנאי שאינו מתקיים, אין מדובר בחריגה מעקרון העצמאות, אלא ביישום תנאי הערבות עצמה. לעיתים יש לבחון גם הסכמה מאוחרת ששינתה את מנגנון המימוש. עם זאת, הסכמה צדדית בין החייב למוטב אינה משנה מעצמה כל כתב ערבות, ויש לבחון את מסמכי ההתקשרות ואת ההתחייבות הספציפית של הבנק.
חריגים צרים, מאזן הנוחות ושלושה מסלולים
מעבר לבדיקת עמידת הדרישה בתנאי כתב הערבות, הפסיקה הכירה בחריגים צרים להתערבות שיפוטית בעצמאותה, ובראשם תרמית חמורה או נסיבות מיוחדות המתפרשות בצמצום. בפסק הדין בעניין עשוש הובהר כי גם התנהגות שרירותית במיוחד, חוסר תום לב קיצוני ובולט או שיקולים זרים עשויים להיכנס לחריג הנסיבות המיוחדות; אך הפרת חוזה רגילה או מחלוקת על גובה החוב אינן מספיקות. במסגרת בקשה לצו מניעה יש להראות תשתית קונקרטית לחריג, ולא להסתפק בטענה שהדרישה אינה הוגנת. ההבחנה בין החיוב העצמאי לבין חוב עסקת היסוד נשמרה גם בפסק דין מאוחר בעניין אזורים בנין, שבו בוטלה החלטה שהורתה על השבת סכומי ערבויות שחולטו לפני שניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
גם מאזן הנוחות דורש ראיות. כפי שצוין בהחלטה בעניין עשוש, פגיעה כספית הניתנת להשבה או לפיצוי בעתיד אינה מצדיקה בדרך כלל חסימת מימוש של בטוחה שנועדה להיות זמינה ומיידית. עם זאת, בחינת מאזן הנוחות אינה מחליפה את הצורך להראות עילת התערבות עצמאית. טענה כללית לפגיעה תזרימית, בלא ראיות ממשיות לנזק, אינה תשתית מספקת לצו מניעה.
לכן, בניהול התדיינות על חילוט ערבות יש להבחין בין שלושה מסלולים: תקיפת הדרישה מפני שאינה תואמת את כתב הערבות; ניסיון להוכיח תרמית או נסיבות מיוחדות; וניהול התביעה החוזית על הזכאות הסופית לכספים. אלה מסלולים בעלי מבחנים שונים, וערבוב ביניהם מחליש את הבקשה, משום שהמחלוקת הכספית בעסקת היסוד אינה אמורה להפוך כל ערבות אוטונומית לבטוחה מותנית.
ההכרעה בדבר צו מניעה תלויה אפוא פחות בעוצמת התחושה שהחילוט אינו הוגן, ויותר במילים המדויקות של כתב הערבות, בעילת המימוש, בראיות לחריג מוכר ובנזק המוכח. כאשר התנאים מתקיימים והמוטב פועל במסגרת התחייבות אוטונומית תקפה, ברירת המחדל היא לאפשר את התשלום ולהותיר את הסכסוך החוזי להכרעה נפרדת.
נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.
ניתן לפנות למשרדנו בכל שאלה בנושא ונשמח לסייע.
אפשר ליצור קשר בטלפון 03-6236130, בדוא״ל office@ailaw.co.il או באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.