במשך שנים הייתה נקודת המוצא פשוטה למדי. אם הוגשה הקלטה, תמונה או סרטון, המחלוקת נסבה בדרך כלל על המקור, על דרך השמירה ועל השאלה אם נעשתה עריכה. הבינה המלאכותית משנה את נקודת המוצא הזאת. היום אפשר לייצר בתוך דקות קול של אדם שאמר דברים שלא אמר, סרטון שלו במקום שבו לא היה, או תמונה שנראית כמו תיעוד אמיתי של אירוע שלא התרחש. בתיק שבו הראיה המרכזית היא דיגיטלית, כבר לא די לשאול אם הקובץ נערך. לפעמים צריך לשאול קודם אם הוא בכלל נוצר כתיעוד של מציאות.
בארצות הברית הנושא כבר הגיע לוועדת כללי הראיות הפדרליים. הוועדה בחנה שני מסלולים נפרדים. האחד עסק בכלל מוצע 707, שנועד לתוצרים שהופקו באמצעות מכונה וביקש להחיל עליהם מבחני מהימנות. המסלול השני עסק בטיוטת כלל 901(ג), שנועדה להתמודד במפורש עם טענת דיפ־פייק. לפי הטיוטה, מי שמתנגד לראיה היה צריך להציג תשתית ראשונית לכך שהיא נוצרה או שונתה באמצעות בינה מלאכותית; אם עבר את הסף הזה, הנטל היה עובר למי שמבקש להסתמך עליה. ב-7 במאי 2026 החליטה הוועדה שלא לקדם באותו שלב אף אחת מהטיוטות. זה אינו הופך את הדיון לחסר חשיבות. להפך. עצם העובדה שהסוגיה כבר הגיעה לשולחן ועדת הכללים מלמדת שהשאלה איננה עוד תיאורטית.
בישראל עדיין אין כלל ראייתי מיוחד לראיות שנוצרו בבינה מלאכותית, וגם לא אותרה פסיקה שקבעה מבחן נפרד לדיפ־פייק. אין בכך ואקום. מי שמבקש להסתמך על הקלטה, צילום או מסמך עדיין צריך להניח תשתית למהימנותם, ובית המשפט יכול לבחון את דרך היווצרות הראיה ואת משקלה. השינוי הוא מעשי: הטכנולוגיה הפכה את האפשרות לזייף מדיה לנגישה, מהירה וזולה הרבה יותר. הצגת קובץ שנמצא בטלפון מסוים או התקבל ב-WhatsApp אינה בהכרח סוף הדיון.
המחוקק הישראלי כבר הכיר בקושי הזה בהקשר אחר. חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש הוסיף כהוראת שעה את סעיף 2א2 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), שמחייב גילוי ברור כאשר תעמולת בחירות היא "נחזות עמוקה". הכללים שפורסמו ביולי 2026 קבעו גם כיצד ייראה הסימון, ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יישם את ההסדר בהחלטות שניתנו בקיץ 2026. אלה אינם כללי ראיות, ואין מקום להעתיק אותם אוטומטית להליך אזרחי או פלילי. אבל הם מבטאים הנחה שכבר קשה להתעלם ממנה: תוכן שנראה ונשמע אמיתי אינו בהכרח תיעוד של דבר שאכן קרה.
מבחינת ניהול תיק, המסקנה די ברורה. כאשר ראיה דיגיטלית חשובה למחלוקת, צריך להגיע אל המקור ולא להסתפק בעותק שעבר בין אנשים. יש חשיבות לקובץ המקורי, למטא־דאטה, למכשיר שממנו הופק, לגרסאות קודמות ולהיסטוריית העלאה ושיתוף. בתיק מתאים תידרש גם בדיקה פורנזית. לא משום שכל סרטון חשוד, אלא משום שראיה שעליה עומד או נופל תיק צריכה לעמוד בבדיקה רצינית.
יש גם צד הפוך לבעיה. ככל שהציבור מבין שאפשר לייצר הקלטה או סרטון מזויפים, כך קל יותר למי שנתפס בראיה אמיתית לטעון שהכול נוצר בבינה מלאכותית. זו הסיבה שטענת דיפ־פייק אינה יכולה להפוך לסיסמה שמספיקה לבדה כדי לערער כל ראיה. מי שטוען לזיוף צריך להציג בסיס ממשי לחשד, ובית המשפט יצטרך לאזן בין הצורך לבדוק ראיה חשובה לבין האפשרות שטענת הזיוף עצמה אינה אלא ניסיון לייצר ספק מלאכותי.
הקושי בולט במיוחד בבקשות דחופות. צו זמני ניתן לעיתים על סמך צילום, הקלטה או סרטון שמוצגים כתיעוד מיידי של התנהלות חמורה. ככל שקל יותר לייצר תיעוד סינתטי, כך גדל המתח בין הצורך להחליט מהר לבין הצורך לבדוק את החומר. במקרים המתאימים אפשר לצפות לדרישה מוקדמת יותר להצגת המקור, לתצהיר מסודר על נסיבות יצירתו ולעתים לבדיקה טכנולוגית עוד לפני הדיון.
בתי המשפט לא יפסיקו להסתמך על ראיות דיגיטליות. אבל התקופה שבה עצם הצפייה בקובץ יצרה תחושת ביטחון הולכת ומסתיימת. האותנטיות עצמה הופכת לעובדה שצריך להוכיח. מבחינת ליטיגטור, זה משנה את איסוף הראיות, את החקירה הנגדית ואת דרך הצגת התיק כבר מן היום הראשון.
נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.
ניתן לפנות למשרדנו בכל שאלה בנושא ונשמח לסייע.
אפשר ליצור קשר בטלפון 03-6236130, בדוא״ל או באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.