בקיץ 2026 התברר שמסמך משפטי יכול לכלול מסר אחד לעין האנושית ומסר אחר למערכת בינה מלאכותית. המקרה הגיע מבית משפט בקונטיקט. בעל דין בלתי מיוצג הטמיע בכתבי הטענות שלו הוראות בגופן זעיר ובצבע לבן על רקע לבן, כך שכמעט לא ניתן היה לראות אותן במסמך הרגיל אבל מערכת שמחלצת את שכבת הטקסט הייתה יכולה לקרוא אותן.
בעניין Elliott v. New York Bariatric Group נתן השופט Walter M. Spader Jr. ביום 6 באוגוסט 2026 החלטה שעסקה במפורש ב-Prompt Injection. השופט גילה את הטקסט המוסתר לאחר שהדפיס מסמכים ושם לב לרווחים חריגים. בתוך המסמך נמצאה הוראה שנועדה לגרום למערכת AI שתנתח אותו להסכים עם עמדת התובע ולהתייחס להחלטה קודמת של בית המשפט כאל טעות. לאחר שבית המשפט הזהיר מפני ההתנהלות, התובע המשיך להטמיע מסרים נוספים. בסופו של דבר נשללה ממנו האפשרות להגיש מסמכים באופן אלקטרוני והוא חויב להגיע למזכירות ולהגיש עותקים מודפסים.
הפרט המעניין ביותר הוא שבית המשפט עצמו כלל לא השתמש ב-AI כדי לנתח את כתבי הטענות. הניסיון לא השפיע על ההכרעה. הסנקציה ניתנה בגלל עצם ההתנהלות: מסמך שהוגש בהליך כלל שכבה נסתרת שנועדה לדבר עם מערכת ולא עם השופט או עם הצד שכנגד. מבחינה דיונית, מדובר בניסיון להשפיע על כלי אפשרי לעיבוד המסמך בדרך שאינה גלויה לקורא האנושי.
Prompt Injection מוכר מעולם אבטחת המידע. מערכת מקבלת מסמך, אתר או קובץ שבתוכם יש הוראות שמנסות לגרום לה להתעלם מן המשימה המקורית ולבצע הוראה אחרת. כל עוד AI משמש רק לכתיבה פנימית, הסיכון נשאר בעיקר טכנולוגי. ברגע שמשרדים ובתי משפט מתחילים להשתמש במערכות כאלה לסיכום כתבי טענות, למיון חומר גילוי או להכנת חומר עבודה, הבעיה הופכת לדיונית.
הקושי אינו מוגבל לטקסט לבן. קובץ Word או PDF יכול לכלול מטא־דאטה, הערות, טקסט מוסתר, טקסט חלופי לתמונות וקישורים שאינם בולטים בתצוגה הרגילה. מערכת שקוראת את שכבת הטקסט עשויה לקבל מידע שונה מזה שקיבל עורך הדין שפתח את הקובץ על המסך. מצד שני, לא כל תוכן מוסתר הוא ניסיון מניפולציה. מסמכים דיגיטליים כוללים לעיתים שכבות טכניות לגיטימיות. לכן לא נכון להפוך כל קובץ לחשוד; כן נכון להבין שמה שרואים על המסך אינו תמיד כל מה שיש בו.
בישראל לא אותרה עד כה החלטה מקבילה. גם בלי פסיקה מיוחדת, קשה לראות ניסיון מכוון להטמיע הוראות נסתרות כדי להשפיע על מערכת שמשמשת את בית המשפט או את הצד שכנגד כעניין ניטרלי. חובות תום הלב, ההגינות הדיונית ואיסור הטעיית בית המשפט קיימות גם בלי סעיף חוק שנושא את הכותרת Prompt Injection.
מבחינת צוות ליטיגציה, הסיכון המשמעותי נמצא דווקא בחומר שמגיע מבחוץ. אם משרד משתמש ב-AI כדי לסכם אלפי מסמכים שהתקבלו בגילוי, אותו מסמך הוא גם קלט למערכת. הוראה נסתרת יכולה לנסות לגרום למערכת להבליט פרט מסוים, להתעלם מאחר או לנסח סיכום מוטה. לכן מסמכים חיצוניים צריכים להיחשב קלט בלתי מהימן עד שעברו עיבוד מתאים.
אין צורך להפוך את העבודה למבצע פורנזי בכל תיק. אבל כאשר מכניסים מסמכים של הצד שכנגד למערכת AI, נכון להשתמש בתהליך שמפריד בין תוכן המסמך לבין הוראות המערכת, ובמקרים רגישים גם לבדוק את שכבת הטקסט המלאה. באותה מידה, לפני שמגישים מסמך מטעם המשרד, צריך לוודא שלא נותרו בו הערות, טקסטים מוסתרים או שאריות גרסה שאין שום סיבה שייצאו החוצה.
האירוע בקונטיקט הוא כנראה רק תחילתה של הסוגיה. ברגע שמערכות בינה מלאכותית מתחילות "לקרוא" את ההליך, המסמך המשפטי אינו עוד טקסט פסיבי. הוא יכול להיות גם קלט לתוכנה. זה מחייב את מי שמגיש מסמכים ואת מי שמעבד אותם להבין לא רק מה כתוב בעמוד, אלא גם מה נמצא בתוך הקובץ.
נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.
ניתן לפנות למשרדנו בכל שאלה בנושא ונשמח לסייע.
אפשר ליצור קשר בטלפון 03-6236130, בדוא״ל או באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.