top of page

החתימה היקרה ביותר עבור העסק שלכם: ייפוי כוח מתמשך לבעלי עסקים ולחברות

  • תמונת הסופר/ת: עו"ד מתן אוסמו
    עו"ד מתן אוסמו
  • לפני 5 ימים
  • זמן קריאה 8 דקות

בעלי עסקים וחברות משקיעים משאבים רבים בתכנון אסטרטגי וניהול סיכונים. הם מקבלים את ההחלטות הקריטיות ביותר עבור העסק שלהם, מתוך מטרה להשיא את רווחיהם. אך מה קורה אם חלילה, בעל עסק, בעל מניות, דירקטור או שותף, מאבד את כשירותו ולא יכול להמשיך לקבל החלטות עבור העסק או החברה?

 

במאמר "ייפוי כוח מתמשך – אופיו, מהותו, והדרך שבה הוא מאפשר לאדם לשים את מבטחו באדם אחר" -  סקרנו בכלליות מהו ייפוי כוח מתמשך ומדוע הוא כלי חשוב לתכנון עתידי. יצוין כי בניגוד לדעה הרווחת, ייפוי כוח מתמשך אינו רלוונטי רק למישור הפרטי, אלא רלוונטי גם ואולי אף יותר – למישור המסחרי. במאמר זה נפנה את הזרקור אל ממנים שהם בעלי עסקים וחברות [להלן – "הממנה העסקי"] ונפרט על קצה המזלג מדוע בעולם העסקי ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי קריטי והכרחי ואף בגדר חובה [להלן – "ייפוי כוח מתמשך עסקי"].

 

היתרונות המרכזיים בייפוי כוח מתמשך עסקי:

·      הליך מהיר וחסכוני – ללא ייפוי כוח מתמשך, ברירת המחדל היא הליך משפטי למינוי אפוטרופוס, אשר כרוך בעלויות גבוהות ועלול להימשך זמן רב. במהלכו, העסק נותר ללא זרוע ביצועית וניהולית. ייפוי כוח מתמשך עסקי נערך על ידי הממנה העסקי בעודו צלול ומופעל תוך שעות או ימים בודדים, ללא צורך בבית משפט. מכאן, כאשר הממנה העסקי מאבד כשירות באופן פתאומי, מיופה הכוח העסקי נכנס מיידית לתפקיד ויכול להמשיך את הפעילות העסקית בתוך פרק זמן קצר מרגע אובדן הכשירות.  

·      מניעת שיתוק וקיפאון כלכלי – אובדן כשירות מוביל לקיפאון ושיתוק כלכלי של העסק. חשבונות הבנק מוקפאים, לא ניתן לשלם לספקים, לרשויות המס, לחתום על חוזים, לשלם משכורות לעובדים וכו'. מצב זה עשוי לגרום לקריסה של העסק ואף לסכן את מי שנתמך כלכלית מהכנסות העסק. כשאדם אחר מתמנה מבעוד מועד לצורך המשך הפעילות העסקית, מונעים מהעסק להיכנס למצב של שיתוק וקיפאון כלכלי. 

·      הגנה מפני סנקציות מכוח הדין – אובדן כשירות של אורגן/נושא משרה עלול לגרום לחברה לא לשלם אגרה שנתית או לא להגיש דיווחים שנתיים במועד וניתן יהיה להכריז עליה כחברה מפרת חוק. סטטוס זה גורר עמו עיצומים כספיים, חוסם מיזוגים ומונע רישום שעבודים - מה שמקשה על היכולת לקבל הלוואות בנקאיות וכו'. ייפוי כוח מתמשך עסקי מבטיח שהחברה תמלא את חובותיה ושומר עליה נקייה מסנקציות.

·      מניעת הפרת חוזים והתחייבויות – כאשר הממנה העסקי מאבד כשירות, הדבר מתרחש לרוב בצורה פתאומית ובלתי מתוכננת. אלא שהלוואות, ערבויות והסכמים מסחריים אליהם התחייב עבור העסק נותרים בתוקף. אי עמידה בהסכמים והתחייבויות כתוצאה מאובדן כשירות עשוי לגרור תביעות משפטיות מצד נושים, ספקים או לקוחות אשר נפגעו מהשיתוק העסקי. במסגרת ייפוי כוח מתמשך עסקי שומרים על הרציפות החוזית ומונעים מהעסק/החברה להפר התחייבויות.

·      גישור על פערי ידע/חוסר כישורים/ניסיון/הבנה/פגיעה במוניטין – בעסק של אדם יחיד, הבעלים הוא הלב הפועם. הוא בעל הכישורים, הידע והניסיון. הוא הגורם הבלעדי שמתפעל את העסק, הוא מכיר את הלקוחות והספקים וההתנהלות היא מולו. כאשר כשירותו נפגעת, כניסת גורמים חסרי הבנה וניסיון לניהול העסק [כמו בני משפחה] עשויה להעמיק חובות, לפגוע ברווחיות, לפגוע במוניטין ולייצר משבר אמון מול לקוחות וספקים שנדרשים לפתע להתנהל מול גורם זר. ייפוי כוח מתמשך עסקי מגשר על פערי הידע והבנה ע"י חפיפה והכשרה מראש של מיופה הכוח העסקי, חשיפתו לדו"חות ומסמכי החברה והיכרות עם הנפשות הפעולות בעסק.

המשמעות היא שייפוי כוח מתמשך עסקי יוצר וודאות לגבי גורל העסק והמשך פעילותו העסקית. הוא מבטיח שאם וכאשר הממנה העסקי יאבד כשירות, יהיה מי שימשיך לנהל את העסק באופן שוטף, רציף ותקין, ובהתאם להנחיות האדם שמכיר את העסק בצורה הטובה ביותר – הממנה העסקי.

 

חשוב לדעת כי ייפוי כוח מתמשך עסקי מושפע במידה רבה מצורת התאגדותו. היא זו שמתווה באופן ישיר את המסגרת הנכונה לבנייתו באופן יעיל ומעשי, וכזה התואם את צרכיו הייחודיים של התאגיד הספציפי. במאמר זה נתמקד בצורת התאגדות מסוג שותפות ובצורת התאגדות מסוג חברה בע"מ ונראה כיצד ייפוי כוח מתמשך עסקי משתלב בכל אחת ואחת מהן.

 

שותפות

יודגש, כי ייפוי כוח מתמשך עסקי לבדו, לא נותן מענה מקיף למצב ששותף הופך ללא כשיר. במרבית המקרים יידרשו השותפים לנסח מסמכים משפטיים נוספים ו/או לבצע התאמות במסמכים משפטיים קיימים של השותפות. כך למשל, על פי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 [להלן – "פקודת השותפויות"], שותפים לא יכולים להרחיק שותף שנכנס למצב של אי כשירות גם לא בהחלטת רוב, אלא אם הדבר הוסכם ביניהם במפורש בהסכם השותפות. מכאן, ללא הסכם המסדיר במפורש הרחקת שותף במקרה של היעדר כשירות, ברירת המחדל היא שדינה של השותפות להתפרק [בכפוף לסייגים בדבר סוג השותפות, מטרתה וכו']. התוצאה היא קריסת העסק על כל המשתמע מכך. אם כן, מה ניתן לעשות במקרה שבו שותף הופך ללא כשיר?

1.    הסכם שותפות - יש ליתן מענה מפורש בהסכם השותפות למצבים שבהם מי מהשותפים יהפוך ללא כשיר.

2.    עריכת ייפוי כוח מתמשך עסקי על ידי כל אחד ואחד מהשותפים – מומלץ שכל אחד ואחד מהשותפים יערוך ייפוי כוח מתמשך עסקי, שבו ייתן הנחיות אודות השותפות והסכם השותפות.

3.    התאמה וסנכרון בין ייפויי הכוח המתמשכים העסקיים שערכו השותפים ביחס לשותפות - מומלץ כי ייפויי הכוח המתמשכים העסקיים שנערכו על ידי כל אחד ואחד מהשותפים, יהיו מתואמים ומסונכרנים זה מול זה ביחס לכל העניינים הנוגעים לשותפות.

יודגש כי ייפוי כוח מתמשך עסקי עמום או חסר פותח את הדלת להתערבות בית המשפט בניהול השותפות, מה שפוגע בעצמאותם העסקית של השותפים.

 

חברה בע"מ 

חשוב להבין שכאשר מדברים על חברה בע"מ, נדרשת הסדרה רחבה יותר באמצעות התאמת המסמכים המשפטיים של החברה. הסיבות לכך הן המורכבות והכללים הנוקשים החלים על חברה בע"מ ובין היתר:

·      עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת - בניגוד לשותפות, חברה היא אישיות משפטית נפרדת. כלומר, החברה כגוף מאוגד כשלעצמו היא בעלת זכויות וחובות משפטיות.

·      תורת האורגנים -  אורגן = האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנכ"ל וכל מי שניתן לראות בפעולותיו כפעולות החברה. כל אחד מהאורגנים כשלעצמו הוא בעל זכויות וחובות משפטיות כלפי החברה. מכוח תורת האורגנים, ניתן לייחס אחריות פלילית לחברה בגין עבירה שביצע המנכ"ל שלה [מבלי לגרוע מאחריותו הפלילית האישית].

·      תקנון החברה - בעוד שענייני שותפות מוסדרים בהסכם בין השותפים כפי שסקרנו לעיל, ענייני חברה על פי חוק החברות, תשנ"ט-1999 [להלן – "חוק החברות"], מוסדרים בתקנון שדינו כדין חוזה בין בעלי המניות לבין עצמם, ובין בעלי המניות לבין החברה. יודגש כי החברה לא יכולה לסטות מהוראות התקנון.

אם כן, מה הדין כאשר תקנון חברה קובע למשל שבעל מניה שאיבד כשירות, מאבד את זכות ההצבעה באסיפה הכללית? מדובר בתוצאה מרחיקת לכת המשמשת כחרב פיפיות: מצד בעל המניה – אובדן היכולת להשפיע על החלטות מהותיות בחברה. מצד החברה – חוסר יכולת לאשר עסקאות חריגות הדורשות רוב מיוחד.

יתרה מזאת, האם בעל מניה יכול לקבוע בייפוי כוח מתמשך עסקי הוראות לעניין מינוי דירקטור מטעמו?

על פי חוק החברות, הסמכות למנות דירקטורים מופקדת בידי האסיפה הכללית [המורכבת מבעלי המניות], אלא אם נקבע אחרת בתקנון. על כן, כאשר בעל מניות קובע בייפוי הכוח המתמשך העסקי באופן חד צדדי הוראות לעניין מינוי דירקטור מטעמו – הוראה זו לא תקפה מבחינת התאגיד. שכן, המינוי צריך להיעשות ע"י האסיפה הכללית בהתאם להוראות חוק החברות או בהתאם למנגנון אחר שנקבע בתקנון.

אם כן, ניתן להתגבר על המתח המתמיד שבין ייפוי הכוח המתמשך העסקי לבין תקנון החברה באמצעות מספר פעולות:

1.    התייחסות מפורשת בייפוי כוח המתמשך העסקי לענייני החברה – התייחסות מפורשת כאמור תקל על קבלת החלטות החברה בעתיד. לדוגמא, ככל שהממנה העסקי מעוניין למנות דירקטור מטעמו [בהנחה שהתקנון לא קובע אחרת והסמכות היא לאסיפה הכללית], עליו להסמיכו לעניינים רכושיים בייפוי הכוח המתמשך העסקי. מכוח הסמכה זו, יוכל אותו אדם להשתמש בכוח ההצבעה של מניות הממנה העסקי להצביע בעד/נגד מינויו כדירקטור. חשוב לוודא שהוראות ייפוי הכוח המתמשך העסקי, יתכתבו עם הוראות התקנון והוראות הדין [בשים לב לתנאיי הכשירות לכהונת דירקטור כגון, שיקול דעת עצמאי, היעדר הרשעה, אינו חדל פירעון וכו'].

2.    תיקון/שינוי תקנון החברה – כאמור, ייפוי כוח מתמשך עסקי איננו מספיק לבדו ויש להתאים ולבצע את השינויים הנדרשים לעניין היעדר כשירות גם בתקנון החברה. השאיפה היא ליצור הלימה בין סעיפי התקנון לסעיפי ייפוי הכוח המתמשך העסקי ככל הניתן, כששני המסמכים מקובלים הן על הממנה העסקי והן על כלל בעלי המניות והגורמים המוסמכים בחברה.  

3.    קבלת החלטות בפרוטוקולים – על מנת להימנע ממצבים שבהם לא ניתן יהיה לקבל בעתיד החלטות בענייני החברה כתוצאה מאובדן כשירות [שינוי תקנון, מנגנון בחירת דירקטורים, חלוקת דיבידנד וכו'], מומלץ לקבל החלטות מבעוד מועד בפרוטוקולים מסודרים על מנת לתת תוקף להחלטות. המטרה היא לצפות פני עתיד, כאשר אותה החלטה אושרה מראש, עוגנה בפרוטוקול והתקבלה כדין על ידי כלל בעלי המניות. במקביל, רצוי שהחברה תאשרר מראש בהחלטת חברה גם את הוראות ייפוי הכוח המתמשך העסקי ותכבד אותן, על מנת שבעת הפעלתו תהיה החלטת חברה תקפה וקיימת.

 

הבחנה בין בעלי תפקידים בתאגיד

על פי חוק החברות, בית המשפט רשאי להורות על פקיעת כהונתו של דירקטור שהפך ללא כשיר ובמצב כזה מינויו יפקע על כל המשתמע מכך. לעומת זאת, כאשר בעל מניה הופך ללא כשיר, הוא אמנם לא מסוגל לנהל ולקבל החלטות עבור החברה, אולם הזכות הקניינית במניה איננה פוקעת. מכאן, שיש חשיבות קריטית להבחנה בין בעלי התפקידים ונושאי משרה בחברה לעניין הוראות הנוגעות לחברה בעת עריכת ייפוי כוח מתמשך עסקי.

 

 

הבחנה בין דיני הירושה לדיני הכשרות המשפטית בחיי התאגיד

על פי דיני הירושה, ככלל, במצב של פטירה הבעלות בעסק מתחלפת. יש סוף אך יש גם התחלה חדשה. היורשים יורשים את העסק או המניות ונכנסים בנעלי המוריש [בהנחה שאין מגבלה בתקנון על העברת מניות המוריש]. עניין נוסף הוא שחוק הירושה, תשכ"ה-1965 [להלן – "חוק הירושה"], קובע כי היורשים נושאים בחובות העיזבון ולפיכך אם לבעל עסק/חברה יש חובות, לנושים יש "כתובת" לפנות אליה. במצב של אי כשירות הדברים הם אחרת. אין התחלה ואין סוף. יש אדם חי שלא מסוגל לקבל החלטות עבור העסק. לכן במקרה של חובות, הנושים ניצבים בפני שוקת שבורה ללא אפשרות לפנות ל"כתובת" שהם מכירים לשם גביית החובות שהעסק חב כלפיהם.  

 

יחסי הגומלין בין חובותיו של מיופה הכוח העסקי לבין חובותיו כאורגן בחברה

סוגיה נוספת היא הקונפליקט המובנה שבו מצוי מיופה הכוח העסקי. מצד אחד, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 [להלן – "חוק הכשרות"], מחייב אותו לדאוג לענייניו של הממנה. מצד שני, חוק החברות מטיל עליו חובת אמונים כלפי החברה ואוסר עליו להימצא במצב של ניגוד עניינים בין שני תפקידיו. לדוגמא, כאשר מיופה כוח עסקי נדרש במסגרת חובותיו כמיופה כוח על פי חוק הכשרות לממן לממנה העסקי טיפול רפואי מכספי החברה [כדיבידנד או כמכירת נכס], הדבר עשוי לעמוד בניגוד לחובותיו כדירקטור על פי חוק החברות ובניגוד לטובת החברה ואף לפגוע בכושר הפירעון שלה.

הפתרונות המוצעים לעיל לעניין התייחסות מפורשת בייפוי הכוח המתמשך העסקי, תיקון/שינוי תקנון החברה, עשויים להתגבר על קונפליקט זה. כך למשל, ניתן לקבוע בייפוי הכוח המתמשך העסקי, מנגנון המחייב קבלת אישור מראש מרואה חשבון החברה לכך שמשיכת דיבידנד לצרכיו הרפואיים של הממנה לא תפגע ביכולת הפירעון. בנוסף, מומלץ להתאים סעיפים בתקנון המעניקים לאורגנים ונושאי משרה בחברה פטור, ביטוח ושיפוי גם למיופה הכוח העסקי, על מנת שיוכל לקבל החלטות ללא חשש ותוך ידיעה שהחברה מעניקה לו הגנה המשפטית.

כמו כן, לאור המתח בין התפקידים, מומלץ למנות מיופיי כוח נפרדים. כאמור לעיל, לממנה העסקי יש את הכישורים והניסיון בניהול העסק בעוד שלמיופה הכוח העסקי לא בהכרח יש. לכן, פיצול סמכויות באופן לפיו ימונה מיופה כוח לעניינים אישיים, רפואיים, ורכושיים פרטיים, ומיופה כוח עסקי ייעודי שיעסוק אך ורק בעייני החברה. עדיפות היא שמיופה הכוח העסקי יהיה אדם מנוסה או בעל מקצוע שניתן לסמוך עליו [עו"ד או רו"ח]. פיצול סמכויות כאמור מבטיח שמיופה הכוח העסקי יעסוק אך ורק בענייני החברה במשקפיים אובייקטיביים וישמור על אינטרסים של החברה, בעוד שמיופה הכוח האחר יתמקד בענייניו וצרכיו הפרטיים והאישיים של הממנה העסקי.

 

הכנה מראש ושיתוף מיופה הכוח העסקי והשותפים העסקיים

לצד הפתרונות המשפטיים לעיל, מומלץ לבצע את התהליך בשקיפות מלאה ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים המעורבים. כך, מומלץ לערוך חפיפה והכנה מראש למיופה הכוח העסקי, להכיר לו את העסק ופעילותו, את יתר השותפים העסקיים, האורגנים ונושאי המשרה, העובדים, הספקים, לרבות התחייבויות העסק והתשלומים הנדרשים. בנוסף, מומלץ לעשות הכנה מראש גם ליתר השותפים העסקיים, האורגנים ונושאי המשרה בחברה ולהכיר להם את מיופה הכוח העסקי. זאת על מנת למנוע "הפתעות ביום פקודה" אודות זהות מיופה הכוח העסקי, תפקידו והסמכויות שניתנו לו.

 

לסיכום, עריכת ייפוי כוח מתמשך עסקי לבעלי עסקים וחברות איננו "מסמך מדף" סטנדרטי והוא הכרחי לכל בעל עסק/בעל חברה. זהו כלי משפטי אסטרטגי מורכב הדורש רגישות, מחשבה ומומחיות ייחודית בתפר שבין דיני הכשרות המשפטית לדיני החברות. כפי שראינו, המפגש בין דינים אלה טומן בחובו "מוקשים" רבים החל מהבנת צרכי העסק והתאמת התקנון ומסמכי התאגיד, דרך ההבחנה בין בעלי התפקידים בחברה ועד להתנגשות בין חובות מיופה כוח עסקי לחובות נושא משרה בחברה. על מנת להתגבר על מוקשים אלה באופן שצרכיו האישיים של הממנה העסקי וצרכי העסק יקבלו מענה מקיף ומדויק כאחד, מומלץ להסתייע בעורך דין אשר הוסמך מטעם האפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך ובקיא בתחום דיני החברות ודיני הכשרות המשפטית.

 

נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו תמציתי, כללי וראשוני בלבד והוא אינו נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.

 

ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בנושא ונשמח לעזור לכם.

 

אפשר ליצור קשר דרך האייקון של הטלפון (אם אתם גולשים דרך טלפון נייד), בטל': 03-6236130, באימייל, באמצעות טופס יצירת קשר שמופיע בתחתית העמוד מצד שמאל או בכל דרך שתרצו.

תגובות


bottom of page