עד לאחרונה השימוש בבינה מלאכותית במשרד עורכי דין התנהל בעיקר כשיחה: מבקשים סיכום, ניסוח או מחקר ראשוני, בוחנים את התשובה וממשיכים להוראה הבאה. המערכת ייצרה תוצר, אך פעולות העבודה שמחוץ לשיחה נותרו בידי עורך הדין. כניסתם של סוכני בינה מלאכותית משנה את החלוקה הזאת. המערכת יכולה לקבל יעד, לפרק אותו למשימות, להשתמש בכלים חיצוניים ולבצע רצף פעולות, לעיתים גם כשהמשתמש אינו יושב מולה.
ב־9 ביולי 2026 השיקה OpenAI את ChatGPT Work, המיועד לעבודה מתמשכת עם קבצים, יישומים ודפדפן ולהפקת תוצרים מוגמרים. כלים בעלי יכולות דומות מתפתחים גם אצל ספקים אחרים. באוקטובר הציגה OpenAI בלשונית השיחה את GPT-6 ואת Intelligent UI, המאפשר להציג תשובות גם באמצעות ממשקים אינטראקטיביים. יש להבחין בין שלושת הדברים: מודל שפה, סביבת עבודה מבצעת וממשק להצגת מידע. השקת מודל חדש או ממשק חזותי אינה מלמדת כשלעצמה מהו המודל שמפעיל את Work, או אילו הרשאות פעולה עומדות לרשותו.
איך סוכן AI מבצע עבודה משפטית
מודל שפה גדול (LLM) הוא המנוע שמעבד מידע ומייצר תוכן. סוכן AI (Agent) משתמש במודל כחלק ממערכת רחבה יותר: הוא יכול לתכנן שלבים, לבחור כלי מתאים, לקבל את תוצאת השלב הקודם ולהחליט כיצד להמשיך. היכולת לבצע פעולה בעולם החיצוני אינה נובעת מהמודל לבדו; היא תלויה בחיבורי המערכת, בהרשאות שניתנו לה ובכלי הביצוע הזמינים. זו הבחנה יסודית: מערכת שיכולה להציע נוסח של הודעת דוא״ל שונה ממערכת שמורשית גם לשלוח אותה.
גם דרך הביצוע אינה אחידה. סוכן יכול להפעיל חיבור ייעודי ליישום, המאפשר למשל לאתר הודעות או לעדכן מסמך באמצעות פעולות מוגדרות; הוא יכול לעבוד בדפדפן ענן, לעבור בין דפים ולהקליד בטפסים; ובסביבת שולחן עבודה מתאימה קיימת גם אפשרות להפעיל ממשקים במחשב. לכל דרך גבולות משלה. הרשאה לגשת לאתר אינה זהה לאישור לשלוח מידע באמצעותו, וחיבור לתיבת דואר אינו מחייב מתן סמכות למחוק הודעות או לשלוח מסמכים. בפרט, יש להבחין בין הרשאות קריאה לבין הרשאות שינוי וביצוע, ולבחון מי רשאי לאשר כל פעולה.
נניח שבמשרד מצוי תיק מסחרי הכולל מאות מסמכים, התכתבויות וגרסאות שונות של הסכמים. אפשר להגדיר לסוכן רצף עבודה: לסווג את החומר, להפיק כרונולוגיה, לזהות התחייבויות שלא קוימו, להשוות גרסאות, להכין טבלת מחלוקות פנימית ולנסח מזכר ראשון. תהליך כזה עשוי לחסוך חלק ניכר מעבודת ההכנה, אך הוא מחייב הגדרה מוקדמת של מאגר המקורות, של גבולות המשימה ושל נקודות הבדיקה. העובדה שהסוכן עבד שעות, או הציג אסמכתאות ליד מסקנותיו, אינה מוכיחה שכל החומר נסרק, שכל גרסה אותרה או שהאסמכתה תומכת במסקנה. יש לבדוק גם את שלמות הבסיס העובדתי, ולא רק את איכות הניסוח.
כאן מתבררת גם ההבחנה בין ״הזיה״ של מודל לבין כשל בביצוע פעולה. אסמכתה מומצאת יכולה להתגלות כשעורך הדין פותח את המקור. לעומת זאת, שינוי הרשאה, שליחת מכתב או העברת מסמך חסוי לצד שכנגד עלולים להשפיע על זכויות הלקוח עוד לפני שנבחן תוצר סופי. מערכות מסוימות כוללות מנגנוני אישור לפני פעולות בעלות השלכה ממשית, אולם אין להניח שהמערכת תדע תמיד להבחין בעצמה בין פעולה טכנית לבין החלטה משפטית רגישה. את גבולות הפעולה צריך להגדיר מראש.
קיים גם סיכון טכנולוגי מסוג אחר: הזרקת הוראות (Prompt Injection). מסמך שמסר הצד שכנגד, הודעת דוא״ל או דף אינטרנט עשויים להכיל טקסט שמתחזה להוראה לסוכן. במקום להסתפק בקריאת התוכן כמקור ראייתי, המערכת עלולה לפרשו כהנחיה לפעול, למשל לשנות את דרך הסיכום או להעביר מידע ליעד חיצוני. זהו ניסיון לנצל את הגבול שבין מידע לא מהימן לבין הוראות מוסמכות. לכן הגנה על סוכן אינה מתמצה בהנחיה ״התעלם מהוראות זדוניות״: יש להגביל גם את הכלים, יעדי ההעברה וההרשאות, כדי לצמצם את הנזק האפשרי אם תוכן כזה בכל זאת משפיע על פעולתו.
האחריות המקצועית מחייבת שליטה גם במערכת
בספטמבר 2026 פרסמה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין גילוי דעת מעודכן בדבר שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (את/60/24), בהמשך לגילוי הדעת המקדים מיום 7.5.2024. הגדרתו לסוכן AI, בסעיף 9, מתייחסת במפורש לאוטונומיה בתכנון תהליכי עבודה, בבחירת כלים ובהתקשרות עם מערכות חיצוניות. המונחים הטכנולוגיים אינם משמשים בו קישוט: הם נוגעים למקום שבו חובותיו המקצועיות של עורך הדין פוגשות הרשאות תוכנה ופעולות אוטומטיות.
סעיף 52 לגילוי הדעת מבהיר שאין לאפשר לסוכן לקבל במקום עורך הדין החלטות מהותיות בייצוג, לתת ייעוץ משפטי עצמאי או לבצע פעולות ייצוג ופעולות משפטיות מחייבות בלי פיקוח ואישור אנושיים מספקים. ניתן להסתייע בו לפעולות טכניות, תחומות, מתועדות ובנות ביטול, מכוח החלטה אנושית קודמת ובכפוף לבקרות. סעיפים 53–54 דורשים לבחון את רמת האוטונומיה, את הגישה למידע, את היכולת להפעיל מערכות חיצוניות ואת מנגנוני ההרשאה, התיעוד, ההתראה והעצירה. הפיקוח יכול להיקבע גם באמצעות מדיניות והרשאות מראש, אך עליו להיות אפקטיבי ולהותיר את השליטה המקצועית בידי עורך הדין.
המשמעות בהטמעה משרדית היא שיש לבחון בנפרד את נתיבי הגישה למידע ואת נתיבי הפעולה. סוכן שמקבל גישה למאגר מסמכים צריך להיות מוגבל לתיקים וללקוחות שבטיפול המורשים; סוכן שמקבל הרשאות כתיבה או משלוח מחייב בקרה מחמירה יותר. נכון להתחיל משימוש מוגבל, ככל האפשר בקריאה בלבד ובסביבה מבוקרת, לבחון כיצד המערכת פועלת עם חומר אמיתי שאינו רגיש, ורק לאחר מכן לשקול הרחבת הרשאות. גם תיעוד הפעולות חשוב: בלעדיו קשה לברר בדיעבד מה נשלף, מה שונה ואיזו פעולה בוצעה.
אותה הבחנה נחוצה גם לגבי חיסיון וסודיות. סעיפים 10–11 לגילוי הדעת אינם מסווגים מוצר כ״פתוח״ או ״סגור״ לפי שמו המסחרי; הסיווג תלוי בהסכמים, בהתחייבויות הספק, בסוג החשבון ובהגדרות השימוש בפועל. הימנעות משימוש במידע לאימון מודלים היא רכיב חשוב, אך אינה עונה לבדה על שאלות של שמירת נתונים, העברתם לספקים נוספים, הרשאות הגישה, מחיקה ותיעוד. גילוי הדעת מדגיש גם את הצורך לשמר הפרדה בין תיקים וצוותים, לרבות חומות סיניות פנימיות, כאשר מערכת AI מחוברת למאגרי המשרד. סעיף 4 מבהיר כי אי־עמידה בהנחיות עשויה, לפי עמדת הוועדה, להקים חזקה לכאורה הניתנת לסתירה בדבר אי־עמידה בחובות האתיות; אין בכך קביעה אוטומטית של הפרת דין.
גבול האחריות האנושית הובהר גם בעע״מ 63194-08-25 נבו בן כהן נ׳ עיריית רמת גן (22.3.2026). במסגרת ערעור שעסק בהוצאות משפט בעקבות התנהלות הרשות, עמד בית המשפט העליון על הסתמכות העירייה על אסמכתאות שגויות ובדויות. המשנה לנשיא נעם סולברג הדגיש כי הפסול הוא בשימוש בבינה מלאכותית ללא בקרה המאמתת את תוצריה, וכי עורך הדין החתום על מסמך המוגש לבית המשפט אינו יכול להעביר את האחריות לתוכן למתמחה או למערכת טכנולוגית. העירייה חויבה בהוצאות בסך 30,000 ש״ח, ובית המשפט נמנע מהטלת הוצאות אישיות על באת כוחה. פסק הדין אינו קובע משטר מפורט להפעלת סוכנים אוטונומיים, אך הוא ממחיש את האחריות לתוצר שנוצר באמצעותם.
המבחן להטמעת סוכן AI במשרד עורכי דין אינו מספר המשימות שהוא מסוגל להשלים בכוחות עצמו. השאלה היא האם ניתן להראות על אילו מקורות הסתמך, אילו הרשאות הופעלו, היכן נדרש אישור אנושי ומה נעשה בפועל. מערכת שממיינת חומר, משווה מסמכים ומכינה טיוטות יכולה להשתלב היטב בעבודה המשפטית. כאשר היא מקבלת גם יכולת לשלוח, לשנות או לחשוף מידע, מנגנוני השליטה והבקרה צריכים להשתנות בהתאם. האחריות להחלטה המשפטית ולתוצאה המוגשת בשם הלקוח נותרת בידי עורך הדין.
נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.
ניתן לפנות למשרדנו בכל שאלה בנושא ונשמח לסייע.
אפשר ליצור קשר בטלפון 03-6236130, בדוא״ל office@ailaw.co.il או באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.