המורכבות בהורשת משק חקלאי

הורשת משק חקלאי הינה עניין סבוך ומורכב אשר חלים עליו מספר הוראות דין, בראש ובראשונה סעיף 114 לחוק הירושה – התשכ"ה 1965, אשר קובע כי כאשר עיזבון של מוריש כולל משק חקלאי שהוא "יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי", הרי, ברירת המחדל תהיה שהמשק יינתן בירושה "ליורש המוכן ומסוגל" לקיים את המשק; בנוסף, הוראות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) [בין השאר סעיף 8.3.21 לקובץ החלטות רמ"י שקובע כי הנחלה מהווה יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לפיצול]; תקנון האגודה; וכן הסכם המשבצת ו/או הסכם חכירה ישיר [ככל שקיים].

לכל אלה יש משקל והשפעה על זהותו של מי שיזכה במשק החקלאי שהשאיר אחריו המוריש.

עניין סבוך זה מקבל משנה תוקף כאשר ברוב המקרים, בהינתן שמעמדו וזיקתו הקניינית של המוריש לקרקע בחייו הינה כ"בר רשות" אשר יונקת חיותה מהסכם המשבצת, כך שהסדרת מעמדו וזכותו של היורש במשק החקלאי כרוכה וקשורה בטבורה לטיב ומהות זכותו של המוריש במשק החקלאי בחייו.

למעשה, בניגוד לנכסים אחרים בעיזבון בעניינם שולט בכיפה העיקרון של החופש לצוות אותם למי שיחפוץ המוריש (במגבלות הוראות הדין), כאשר מדובר במשק חקלאי קיימת פגיעה בחופש המוחלט של המוריש לצוות את הנחלה למי שיחפוץ, ובייחוד אם ברצון המוריש לחלק את הנחלה שווה בשווה בין ילדיו.

במציאות הנוכחית ובכפוף להוראות הדין בעניין, ברירת המחדל הינה כי יש להוריש את הנחלה ולרשום אותה על שם יורש אחד [בלבד] מבין היורשים, או במקרים אחרים ובנסיבות המתאימות, למכור את הנחלה לצד שלישי ולחלק את התמורה בין היורשים על ידי בעל תפקיד כלשהו. מציאות משפטית מורכבת זו יוצרת קושי אינהרנטי ומובילה לא אחת להליכים משפטיים מורכבים ויקרים בין היורשים ואף לסכסוכים מרים בין אחים, סכסוכים שניתן בוודאות לנחש כי לא להם פיללו ההורים המנוחים.

פעמים רבות מגיעים לקוחות [יורשים] למשרדנו, לאחר שהוריהם לא הותירו צוואה, ואז הוראות חוק הירושה חלות על חלוקת העיזבון. במצב דברים זה, בדרך כלל אין מנוס מניהול הליך משפטי בין היורשים לטובת הגעה להסדר למכירת הנחלה לצד שלישי וחלוקת התמורה בין היורשים, זאת, בין באמצעות בעל תפקיד [כונס נכסים או מנהל עיזבון] או בין על ידי היורשים עצמם, לעיתים על דרך של מאבק משפטי ולעיתים על דרך של משא ומתן ארוך ומורכב בהליך גישור בין היורשים על מנת להגיע להסדר מוסכם ביניהם.

כך גם קורה במקרים בו המוריש השאיר אחריו צוואה אך בשל היעדרו של ייעוץ משפטי מתאים בעת עריכתה, תוכן והוראות הצוואה אינם תואמים את הוראות הדין המחייבות ומאלצים את הצדדים ואת בית המשפט לקבוע הוראות להורשת הנחלה שאינן תואמות את הוראות הצוואה, בניגוד לרצון המוריש ובמקרים רבים גם שלא לשביעות רצונם של היורשים, כאמור לעיל. אכן, מצב זה יכול היה להימנע בקלות אילו בעת עריכת וניסוח הצוואה, ע"י המורישים בחייהם, היה ניתן להם ייעוץ משפטי רלוונטי וצופה פני עתיד המתיישב עם הוראות החוק השונות והמורכבות בנושא סבוך זה, על ידי עורכי דין המתמחים בכך.

ניסוח נכון של צוואה ביחס למשק חקלאי הוא כזה המשלב בחינה מעמיקה של 3 משתנים עיקריים: האחד - טיב ומהות זכויות המורישים בנחלה; השני - עם הוראות הדין הקיימות הרלוונטיות; השלישי - מצב העובדתי והרישויי בנחלה. לצד זאת יש גם להידרש ולהתייחס לרצון ולנכונות הילדים, או חלקם, להתגורר בנחלה גם בעתיד, אם בכלל וכן נדרשת בנוסף הבנה כוללת ומקיפה של ההשלכות המיסויות האפשריות למכירת הזכויות בנחלה בין היורשים, עם הצורך לפצל [או לא לפצל] מגרש/ים מהנחלה, עם הבנת הזכויות העתידיות אשר אמורות לצמוח כתוצאה מהחברות באגודה וכיו"ב. רק התייחסות הוליסטית כוללת ומקצועית לשלל הסוגיות וההיבטים המורכבים הכרוכים בעניין בכוחה להרכיב פסיפס מלא אשר מצד אחד, ייתן ביטוי, גדול ככל הניתן, לרצון המורישים; ומצד שני, יתיישב ויעלה בקנה אחד עם הוראות החוק ובמקביל אף יחסוך כסף רב, זמן שיפוטי אך יותר מכול ימנע מראש היווצרותם של סכסוכים מרים וכואבים בין היורשים, שלמרבה הצער במקרי קיצון מובילים לניתוק יחסים מוחלט בין אחים לדם, גם לאחר סיום הסכסוך המשפטי.

כמובן, אופן עריכתה של כל צוואה הינו שונה בין יחידה משקית אחת לאחרת, בין משפחה אחת לאחרת ובין אגודה שיתופית אחת לאחרת.

אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב. בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין .

משרד עורכי הדין אביעד איטח ושות' בעל ניסיון של כ-20 שנה בייצוג בתיקים שונים ומגוונים במגזר החקלאי בכל רחבי הארץ, כגון: עסקאות מכירה/רכישה של נחלות, משקי עזר והרחבות, הסכמי השבה מול רמ"י, הליכי הסדרה, עריכת צוואות, עסקאות תעסוקה, תביעות לפירוק שיתוף, פיצול מגרש מנחלה ועריכת הסכמים פנים משפחתיים, הסדרת סוגיות מורכבות באגודות שיתופיות, ייצוג אגודות שיתופיות ועוד.

ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בנושא ונשמח לעזור לכם.

אפשר ליצור קשר דרך האייקון של הטלפון (אם אתם גולשים דרך טלפון נייד), בטל': 03-623-6130, באימייל, באמצעות טופס יצירת קשר שמופיע בתחתית העמוד מצד שמאל או בכל דרך שתרצו.