בימים האחרונים חזרה לכותרות סוגיה שמוכרת לכל מי שמוכר דירה, מקדם בפרויקט התחדשות עירונית או מתמודד עם שומה/שומה מכרעת  האם (ועד כמה) ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין זכויות בניה לבניית ממ"ד

בקשות לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הן כלי דיוני נפוץ, בעיקר כאשר אחת התובעות היא חברה בע״מ. מבחינת הנתבע, מטרת הבקשה ברורה: להבטיח שאם התביעה תידחה, יהיה ממי להיפרע בגין הוצאות ההליך. מבחינת התובע, מדובר לעיתים במחסום ממשי בדרך לבירור התביעה לגופה. בהחלטה שהושגה באחד מתיקי המשרד, בתביעה שהוגשה ע״י חברה בע״מ ותובע פרטי, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בת"א 46839-01-26 יעקובי נ' אלטשר נאמנויות בע"מ (החלטה מיום 4.3.2026), דחה בית המשפט בקשה לחייב את לקוחותינו התובעים בהפקדת ע

בשל מצב החירום הקיים, על רקע מבצע "שאגת הארי", המצב המיוחד הקיים בעורף ובמשק כתוצאה מכך וההשלכות האפשריות של מצב זה, ברצוננו להביא לידיעתכם מידע חשוב ועדכני בקשר עם הפעלת מקומות עבודה, העסקת עובדים וזכויותיהם, כפי שיפורט להלן. נציין כי כל האמור מטה נכון למועד כתיבת שורות אלו, ובכל מקרה יש לעקוב מעת לעת אחר השינויים ביחס לתוקפן של ההנחיות, הצווים וההיתרים כמפורט מטה, שכן אלו משתנים באופן תדיר ובהתאם למצב הבטחוני. סקירה זו כוללת הפניות בגוף הטקסט לחוקים, תקנות, צווים והיתרים רל

עולם המשפט, הנחשב מסורתית לשמרן ואיטי באימוץ חידושים, עובר בשנים האחרונות טלטלה עזה. חדירתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI), ובפרט מודלים של למידת מכונה (Machine Learning) ועיבוד שפה טבעית (NLP), אינה עוד בגדר תחזית עתידנית, אלא מציאות אופרטיבית יומיומית במשרדים ובמחלקות משפטיות מובילות. שינוי זה מחייב בחינה מחודשת של תהליכי עבודה שהתקבעו במשך עשורים בעולם המשפט.

Clients now encounter artificial intelligence before they ever speak with a lawyer: drafts generated at the click of a button, “legal opinions” displayed on a screen, or document summaries that promise to save time and cost. In a field where documents sit at the centre of almost every matter—an agreement, a statement of claim, a demand letter, or business correspondence—it is easy to see why these tools have quickly become part of daily practice. The practical question is not

התקשרות חוזית כוללת לא אחת קביעת תנאים אשר התקיימותם או אי התקיימותם משפיעה על תוקפו של ההסכם. בהקשר זה מבחין הדין בין שני סוגי תנאים עיקריים - תנאי מתלה ותנאי מפסיק. הבחנה זו אינה טכנית בלבד, אלא בעלת משמעות משפטית וכלכלית מהותית, העשויה להכריע בדבר תחולת ההסכם, היקף החיובים וחלוקת הסיכונים בין הצדדים.

בהתאם להנחיות רשמת האגודות השיתופיות בנושא "קבלת חברים באגודה שיתופית" (הנחיה מספר 3/02/26, שפורסמה ביום 26.2.2023 כל הליך קבלה לחברות באגודה שיתופית חייב להתבצע בהתאם לתקנון האגודה ולכללים שנקבעו בו. הנחיות אלו נועדו להבטיח כי תהליך הקבלה יתנהל בצורה שקופה, שוויונית והוגנת, תוך שמירה על עקרונות דמוקרטיים. ההנחיות כוללות את הדרישות הבאות:

הליך רכישת נכס מקרקעין – בין אם זה דירת מגורים, בית פרטי או נכס מסחרי – נשען במידה רבה על אמינותו של מרשם המקרקעין (להלן – "הטאבו") ועל האפשרות להסתמך על האמור בו. יחד עם זאת, בפועל מתגלים לא פעם מצבים שבהם קיים פער ממשי בין מה שרשום בטאבו לבין מצב הנכס בפועל – מבחינת שטח, מספר חדרים או חלוקת החללים.

פסק הדין המכונן שניתן לאחרונה ברע"א 299/24 עו"ד חיים דויטש נ' מדינת ישראל לשכת רישום המקרקעין (פורסם בנבו 16.9.2025), מדגיש את אחריותם של לשכת רישום המקרקעין ("הטאבו") ושל עורכי הדין המעורבים בעסקה ומשרטט קווים ברורים בנוגע לחובתם כ"שומרי הסף" של המרשם.

"יורש במקום יורש" ו-"יורש אחר יורש" בצוואה – על ההבדלים, המגבלות והמשמעויות המשפטיות

ייפוי כוח מתמשך מהווה פתרון משפטי חיוני ויעיל, המאפשר לכל אדם מעל גיל 18 לתכנן את עתידו באופן מודע ומעודכן לקראת זמנים שבהם יאבד את היכולת להבין ולקבל החלטות בענייניו האישיים, הרפואיים והכלכליים. בתהליך זה, הממנה – האדם היוזם את התהליך – בעת היותו "כשיר" מכין מסמך משפטי מחייב בהתייעצות עם עורך דין מיומן, שבו הוא מורה מי יקבל סמכויות לפעול בשמו במקרה של אובדן כשירות, וכיצד על הממונה לפעול בעבורו בתנאים שייווצרו.

שילובה של הבינה המלאכותית בעבודת עורך הדין מהווה נקודת מפנה משמעותית בעולם המשפט, ומשנה את אופיו המסורתי בדרכים שלא נראו בעבר. החלטה את/24/60 של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין מתווה עקרונות מחייבים לכל משרד, עורך דין ולקוח בתחום זה. ביסוד ההחלטה עומד עקרון האחריות המקצועית – עורך הדין שמפעיל כלי בינה מלאכותית נושא באחריות המלאה והבלעדית לכל מסמך, המלצה או החלטה שמפיק תוך שילוב טכנולוגיה זו. אין להעביר סמכות, אחריות או חובת בקרה לכלי טכנולוגי, ואסור להסתמך עליו כתחליף להפ

בעשור האחרון, וביתר שאת לנוכח אירועים חריגים שפקדו את המדינה דוגמת מלחמת חרבות ברזל, עלתה עילת הסיכול לשיח המשפטי והציבורי. מציאות ביטחונית וכלכלית סוערת, מחסור בכוח אדם, עיכובים בשרשרת האספקה, חסימות והשבתות – כל אלה הביאו צדדים לחוזים, ובפרט קבלנים ויזמים, לטעון כי אין ביכולתם לקיים התחייבויות חוזיות, ולבסס טענתם על עילת הסיכול הקבועה בסעיף 18 לחוק כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עו

בהליכים משפטיים, הזמן משחק תפקיד מכריע. לעיתים, עצם ההמתנה להכרעה סופית של הסכסוך, עלולה לגרום לנזק חמור ואף בלתי הפיך, במקרים מסוימים ההמתנה יכולה להוביל למציאות שתרוקן את פסק הדין העתידי שינתן – מתוכן. כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עוד בטרם ההליך מסתיים.

פיצויי התאמה מהווים כלי ייחודי בדיני החוזים, המאפשר לבית המשפט להתאים את התמורה המוסכמת בהסכם לשווי האמיתי של הנכס, השירות או הזכות שנמסרו בפועל. כלי זה מופעל בעיקר במקרים שבהם נוצר פער בין המצגים שהוצגו בעת כריתת החוזה לבין המצב בפועל בעת קיומו, והפער משפיע באופן מהותי על ערך העסקה.

ענף המלצרות מהווה שער כניסה משמעותי ועיקרי [יש אומרים] לעולם העבודה עבור בני נוער רבים בישראל. בשנים האחרונות חלה התפתחות דרמטית בפסיקת בתי הדין לעבודה בכל הנוגע לזכויות מלצרים צעירים. בפסק הדין המכונן ע"ע 44405-10-15 קיס נ' עומר הנדסה, קבע בית הדין הארצי לעבודה הלכה מהפכנית לפיה התשר מהווה חלק אינטגרלי משכר העבודה, וככזה מחייב הכרה בכל הזכויות הסוציאליות הנגזרות ממנו. קביעה זו שינתה מהותית את מערכת היחסים בין המעסיקים לעובדים הצעירים בענף.

מוסד "הבן הממשיך" מהווה דוגמה מובהקת לאופן שבו המשפט הישראלי מתמודד עם האתגר המורכב של גישור בין ערכים מסורתיים לבין מציאות משתנה. כפי שציין בית המשפט העליון בע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, מוסד זה משקף את המתח המובנה בין הצורך לשמר את הנחלה החקלאי כיחידה כלכלית אחת לבין ההגנה על זכויות כלל בני המשפחה.

מוסד הערבות הבנקאית מהווה כלי מרכזי בעולם המסחר והבנייה בישראל. כפי שקבע לאחרונה בית המשפט העליון ברע"א 5958/20 י.ד. עשוש תשתיות בע"מ נ' אלסטום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 15.3.2021), הערבות הבנקאית האוטונומית נועדה להבטיח את זכויות המוטב באופן מנותק מעסקת היסוד, ובכך להעניק ודאות מסחרית מרבית.

סוגיית השימוש בבינה מלאכותית בעולם המשפט עלתה לאחרונה לדיון משמעותי בפסיקת בתי המשפט בישראל. כפי שציין בית המשפט העליון בבג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (פורסם בנבו, 2024), השימוש בכלי בינה מלאכותית מציב אתגרים חדשים בפני המערכת המשפטית, במיוחד בכל הנוגע לאמינות המידע המשפטי המוגש לבתי המשפט.

מטרת מאמר זה היא להציע מדריך עדכני, מקצועי ותמציתי, שיספק מענה לשאלות בדבר אחריותו של המתווך במסגרת עסקת נדל"ן ולסייע לציבור המתווכים בעת עריכת עסקת נדל"ן.