פסק הדין המכונן שניתן לאחרונה ברע"א 299/24 עו"ד חיים דויטש נ' מדינת ישראל לשכת רישום המקרקעין (פורסם בנבו 16.9.2025), מדגיש את אחריותם של לשכת רישום המקרקעין ("הטאבו") ושל עורכי הדין המעורבים בעסקה ומשרטט קווים ברורים בנוגע לחובתם כ"שומרי הסף" של המרשם.

"יורש במקום יורש" ו-"יורש אחר יורש" בצוואה – על ההבדלים, המגבלות והמשמעויות המשפטיות

ייפוי כוח מתמשך מהווה פתרון משפטי חיוני ויעיל, המאפשר לכל אדם מעל גיל 18 לתכנן את עתידו באופן מודע ומעודכן לקראת זמנים שבהם יאבד את היכולת להבין ולקבל החלטות בענייניו האישיים, הרפואיים והכלכליים. בתהליך זה, הממנה – האדם היוזם את התהליך – בעת היותו "כשיר" מכין מסמך משפטי מחייב בהתייעצות עם עורך דין מיומן, שבו הוא מורה מי יקבל סמכויות לפעול בשמו במקרה של אובדן כשירות, וכיצד על הממונה לפעול בעבורו בתנאים שייווצרו.

שילובה של הבינה המלאכותית בעבודת עורך הדין מהווה נקודת מפנה משמעותית בעולם המשפט, ומשנה את אופיו המסורתי בדרכים שלא נראו בעבר. החלטה את/24/60 של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין מתווה עקרונות מחייבים לכל משרד, עורך דין ולקוח בתחום זה. ביסוד ההחלטה עומד עקרון האחריות המקצועית – עורך הדין שמפעיל כלי בינה מלאכותית נושא באחריות המלאה והבלעדית לכל מסמך, המלצה או החלטה שמפיק תוך שילוב טכנולוגיה זו. אין להעביר סמכות, אחריות או חובת בקרה לכלי טכנולוגי, ואסור להסתמך עליו כתחליף להפ

בעשור האחרון, וביתר שאת לנוכח אירועים חריגים שפקדו את המדינה דוגמת מלחמת חרבות ברזל, עלתה עילת הסיכול לשיח המשפטי והציבורי. מציאות ביטחונית וכלכלית סוערת, מחסור בכוח אדם, עיכובים בשרשרת האספקה, חסימות והשבתות – כל אלה הביאו צדדים לחוזים, ובפרט קבלנים ויזמים, לטעון כי אין ביכולתם לקיים התחייבויות חוזיות, ולבסס טענתם על עילת הסיכול הקבועה בסעיף 18 לחוק כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עו

בהליכים משפטיים, הזמן משחק תפקיד מכריע. לעיתים, עצם ההמתנה להכרעה סופית של הסכסוך, עלולה לגרום לנזק חמור ואף בלתי הפיך, במקרים מסוימים ההמתנה יכולה להוביל למציאות שתרוקן את פסק הדין העתידי שינתן – מתוכן. כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עוד בטרם ההליך מסתיים.

מוסד "הבן הממשיך" מהווה דוגמה מובהקת לאופן שבו המשפט הישראלי מתמודד עם האתגר המורכב של גישור בין ערכים מסורתיים לבין מציאות משתנה. כפי שציין בית המשפט העליון בע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, מוסד זה משקף את המתח המובנה בין הצורך לשמר את הנחלה החקלאי כיחידה כלכלית אחת לבין ההגנה על זכויות כלל בני המשפחה.

מוסד הערבות הבנקאית מהווה כלי מרכזי בעולם המסחר והבנייה בישראל. כפי שקבע לאחרונה בית המשפט העליון ברע"א 5958/20 י.ד. עשוש תשתיות בע"מ נ' אלסטום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 15.3.2021), הערבות הבנקאית האוטונומית נועדה להבטיח את זכויות המוטב באופן מנותק מעסקת היסוד, ובכך להעניק ודאות מסחרית מרבית.

מטרת מאמר זה היא להציע מדריך עדכני, מקצועי ותמציתי, שיספק מענה לשאלות בדבר אחריותו של המתווך במסגרת עסקת נדל"ן ולסייע לציבור המתווכים בעת עריכת עסקת נדל"ן.

עבור רוכשי נכסי מקרקעין [יהיה זה אדם פרטי או חברה], הרי שבין שקילת כלל השיקולים שיש להידרש אליהם בביצוע העסקה, ראוי שתתבצע בחינה בכל הקשור לאפשרות סיווג העסקה שתתבצע על ידי אותו רוכש ביום שבו יבקש למכור את הנכס. בחינה זו עשויה להשפיע באופן מכריע על כדאיות העסקה, שכן אופן סיווג העסקה על ידי רשויות המס יכול להשפיע באופן מהותי על היקף המס שישלם המוכר בעסקה.

תופעה שכיחה ונפוצה מאוד כמעט בכל משק בישראל הינה כי הורים רבים- בעלי זכויות בנחלות חקלאיות, מנגישים לילדיהם סיוע כלכלי באופן לפיו אלו מאפשרים להם להתגורר באופן זמני בתוך שטח הנחלה, לרוב ללא קבלת כל תמורה בגין כך, באמצעות מבניים ארעיים ו/או יחידות דיור אשר אינם בהכרח בעלי היתר בנייה כדין. עזרה זו של ההורים מתכתבת אף עם תנועת הבנים החוזרים - רצונם של הילדים להמשיך את חייהם הבוגרים במקום בו נולדו ובו התגוררו משך כל שנות ילדותם. עזרה זמנית זו אשר ניתנה מלכתחילה מתוך רצון טוב עשו

פירוק שיתוף במקרקעין הוא נושא חשוב במיוחד עבור בעלי נכסים שנמצאים במצב של שיתוף עם אחרים. בין אם מדובר בשותפות עסקית, ירושה או הסכמים משפחתיים, לעיתים יש צורך להפסיק את השיתוף ולהביא לחלוקה של הנכס או מכירתו. מאמר זה יספק הסבר תמציתי על תהליך פירוק השיתוף במקרקעין והדרכים המשפטיות האפשריות לפתור את הסכסוכים שעשויים להתעורר במהלך ההליך.

שינוי שיטת החישוב בקשר עם מגבלות מספר יחידות דיור בישובים כפריים מכוח תיקון מס' 5 לתמ"א 35

במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, במיוחד במסגרת תמ"א 38 ופינוי-בינוי, המונח "דיירים ותיקים" מתייחס לדיירים בני 70 ומעלה ובני 75 ומעלה.

כמעט כל רוכשי הדירות החדשות בישראל (ואולי אפילו כולם בלי יוצא מן הכלל) מוצאים את עצמם נדרשים לבקש תיקונים בדירות החדשות שרכשו מהחברות הקבלני

כמעט כל רוכשי הדירות החדשות בישראל (ואולי אפילו כולם בלי יוצא מן הכלל) מוצאים את עצמם נדרשים לבקש תיקונים בדירות החדשות שרכשו מהחברות הקבלני

עסקת מכר של נחלה נחשבת לעסקה מורכבת, הכוללת מגוון היבטים, תנאים ובדיקות מקדמיות שהמוכר והקונה נדרשים לבצע כדי להבטיח את שלמותה.

החשיבות של עריכת מכרז יזמים על ידי בעלי דירות בפרויקט התחדשות עירונית

סעיף 147 לחוק הירושה – זכויות ונכסים מִלְּבַר העיזבון

כאשר אנו מוכרים נכס מקרקעין, יהיה זה קרקע, דירת מגורים, בניין, או כל נכס אחר, אנו נדרשים לשאת בתשלומי מיסים והיטלים כאלו ואחרים .