א. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, אשר נחקק בישראל בשנת 1965, נחקק במטרה לשמור על המוניטין של אנשים פרטיים, תאגידים ואפילו ציבורים שלמים, ובעיקר נועד בכדי לספק את האיזון הדרוש בחברה מודרנית בין הזכות לחופש ביטוי לבין הצורך החשוב שבלהגן על כבודם של פרט, תאגיד ואפילו ציבור. החוק קובע כי כל אמירה או פרסום שמהם משתמעת פגיעה במוניטין של אדם, שהם שקריים או מבוססים על עובדות כוזבות, עלולים להוות עילה לתביעה בגין לשון הרע. מדוע רק עלולים? זאת מכיוון שבמרוצת השנים, ההתמודדות עם בעיית האיזון בין זכויות בסיסיות אלו, החוק מציב דרישות להוכחת שקריות הפרסום, ההתפשטות שלה לצד שלישי, וההשלכות המזיקות על הנפגע, ועם השנים, ובמיוחד בעידן הדיגיטלי, עלו אתגרים חדשים בכל הנוגע לאכיפה של החוק ובמיוחד בקשר להכרעה בהליכים שהוגשו לבית המשפט לפי חוק איסור לשון הרע.
ב. עקרונות החוק ונטל הראייה בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע
בכדי להגיש תביעה בגין לשון הרע, על התובע להוכיח כי האמירה או הפרסום היו שקריים, וזאת מכיוון שבמידה ואותה הדיבה מתבססת על עובדות אמיתיות, אין זה נחשב ללשון הרע, והנתבע יכול להיעזר בהגנה הנקראת - "אמת דיברתי". בנוסף, על התובע נטל הראיה להוכיח כי ההצהרה הועברה לצד שלישי, כלומר שאותה הדיבה יצאה מגדר השיח הרגיל ושהיא אכן עלולה להוביל לפגיעה במוניטין של האדם או התאגיד כשם שהיא מופצת בציבור בדרכים שונות. בסופו של דבר, על התובע להוכיח כי האמירה גרמה לפגיעה, והמבחן לקביעה זו לפי הפסיקה הוא מבחן האדם הסביר כפי שיפורט בהמשך.
החוק נועד להגן על הזכות של כל אדם או תאגיד או ציבור שלם - לשם טוב, אך יחד עם זאת, החוק שומר על עקרון העל - חופש הביטוי. וראוי להדגיש כי כל אמירה שהיא דעה או ביקורת לגיטימית לא בהכרח תחשב ללשון הרע, בעוד שמידע כוזב המוצג כעובדה הוא שיכול להוות ראייה להוצאת דיבה בניגוד לחוק.
ג. ההתמודדות עם אתגרי הטכנולוגיה והחברה
החוק נחקק לפני יותר מ-60 שנה, כשהמציאות הייתה שונה לחלוטין, ובעידן הדיגיטלי של היום, האתגרים המשפטיים הקשורים בהוצאת דיבה גדלו באופן משמעותי. במיוחד במדיה החברתית, שבה הפצה של מידע נעשית בקצב מהיר כל כך ויכולת ההגעה למפרסם עצמו גם היא עלולה להוות מכשול גדול עד בלתי אפשרי. בעידן שבו פלטפורמות כמו פייסבוק, X [טוויטר], אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב ועוד, מאפשרות לכל אחד אדם לפתוח חשבון חינמי ובו לפרסם תוכן שמגיע לקהל רחב, במהירות בלתי נתפסת וכמעט תמיד מבלי לעבור בדיקה עובדתית כלל.
בעידן הדיגיטלי התפוצה הגלובלית של המידע מעלה בעיות אכיפה אשר מהוות בעיה קשה הן כלפי אכיפה ובעיקר לבתי המשפט בעודם מנסים לשמר את האיזון העדין אשר אותו חוק אמור לבצע, אך בעידן הדיגיטלי – 60 שנה של התפתחות טכנולוגית לאחר חקיקת החוק, אשר מעמיד את לשון החוק בפני בעיות שהמחוקקים דאז מעולם לא שמעו עליהם. התוצאה היא כי החקיקה אשר אמורה להסדיר את הפלטפורמות הדיגיטליות עצמן ונושא ההפצה של תוכן כוזב הופכת לדחופה יותר ויותר. ישנן יוזמות חקיקה שמציעות הטלת אחריות על הפלטפורמות עצמן להוריד תוכן אשר עלול להוות פגיעה לפי החוק, אך היישום והאכיפה עדיין מהווים אתגר אשר נכון לעכשיו, לא ידוע כיצד ייפתר. ועל כן, ישנה עמימות גדולה גם בין עורכי הדין עצמם ואף שופטים חלוקים בדעותיהם לרוב, בהקשר של איזה פרסום מהווה לשון הרע בניגוד לחוק ואיזה לאו.
ד. הוצאת דיבה ברשתות החברתיות
הפלטפורמות החברתיות הפכו לבמה המרכזית כיום, ועל כן בפלטפורמות אלו מתפרסמים גם הפרסומים אשר עלולים להוות פגיעה בשם הטוב. מדובר בפרסומים שיכולים לכלול טענות כוזבות או פוגעות, תמונות או סרטונים המפיצים תדמית מזיקה, או שיתוף של תוכן אחר אשר עלול להזיק לגורם המתפרסם. במקרים כאלה, הפוטנציאל הנזיקי הוא עצום - שכן פרסומים פוגעניים עלולים לגרום להפסדים כלכליים לעסק, לפגיעה במעמד ובזכות לשם טוב, ואפילו לפגיעות נפשיות חמורות כמו התאבדויות כתוצאה מהשפלה פומבית.
לפי חוק איסור לשון הרע, ניתן להגיש תביעה על הוצאת דיבה גם אם לא הוכח נזק ממשי לנפגע. החוק קובע כי ניתן לתבוע פיצויים בגובה של מעל ל 70,000 ש"ח (נכון לשנת 2025) עבור כל פרסום לשון הרע. ובמקרים בהם יוכח כי מעשה הפרסום הכוזב נעשה בזדון, כלומר במטרה מכוונת לפגוע בשמו הטוב של הניזוק, בית המשפט בקבעו את גובה הפיצוי ייקח בסד שיקוליו גם את כוונתו הזדונית של המפרסם. בתי המשפט נוטים לפסוק פיצויים גבוהים במקרה של הוצאת דיבה ברשתות החברתיות, בשל היכולת של פלטפורמות אלה להגיע לקהל רחב מאוד ולגרום לנזק משמעות מאוד ובטווח קצר.
מכך ניתן להסיק כי בתי המשפט יודעים כי התפתחות הטכנולוגיה גורמת לקשיים באכיפת החוק, וכעת הדרך היחידה להוריד את כמות הפגיעות היא בצורה של הרמת רף ה"נזק" שעלול להיגרם לעובר על החוק לאיסור לשון הרע.
ה. דוגמאות לפסקי דין בתחום לשון הרע
במהלך השנים, בתי המשפט בישראל טיפלו במגוון תביעות לשון הרע, חלקן הוגשו בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. דוגמאות לכך כוללות תביעות שבהן נפסקו פיצויים גבוהים, כמו במקרה שבו הגישו בני זוג תביעה נגד קרובי משפחתם בעקבות פרסומים פוגעניים בפייסבוק, וכתוצאה מכך נפסקו פיצויים בסך של מעל ל-250,000 ש"ח. בנוסף, במקרה אחר, בו הוצגו תמונות אינטימיות של אישה על ידי בעלה לשעבר, הושת פיצוי כולל בסך 200,000 ש"ח.
גם בתוך המשפחה, בתי המשפט קבעו פיצויים עבור תביעות לשון הרע, כפי שנראה במקרה שבו גבר האשים את אשתו בהזנחה הורית, והפיצוי שנפסק עמד על 15,000 ש"ח.
ו. סיכום
חוק איסור לשון הרע, שנחקק לפני יותר מ-60 שנה, נועד להגן על המוניטין של אנשים וארגונים, תוך שמירה על חופש הביטוי. בעידן הדיגיטלי של היום, החוק מתמודד עם אתגרים חדשים שמציב השיח ברשתות החברתיות, שמפיץ מידע כוזב בקצב מהיר ובאופן שיכול לגרום לנזק נרחב. לשם כך, נעשים מאמצים להתאים את החקיקה למציאות החדשה, תוך שמירה על איזון בין זכות הציבור לדעת לבין הגנה על כבודם של הפרטים.
רצוי להדגיש כי כיום, כל פרט יכול למצוא את עצמו לפתע ומבלי כל סיבה או הודעה מראש כמטרה לפרסום גנאי, כזבות והשפלות מכל סוג, אם מדובר על הפצת אמירות בעל פה/בכתב/תמונות/סרטונים וכיו"ב, ועד פרסום משפיל במרשתת וברשתות החברתיות.
משכך, ובהנחה שהטכנולוגיה רק תגביר עם הזמן את היכולת לפרסם מיני פרסומים מאחורי מקלדת אשר עלולים לגרום לנזקים כבדים, רצוי כי תוגבר המודעות לכך שכל פרסום נדרש לעמוד באמות המידה אותם קובע חוק איסור לשון הרע, הגם שנחקק לפני יותר מ60 שנה, הוא המזור של נפגעי עבירות מסוג לשון הרע, ובעזרת ייעוץ משפטי מקצועי ואמין, החוק יוכל לספק שמירה מספקת על השם הטוב של כל פרט תאגיד ואף ציבור שלם, אשר לו זכאים כולם.
נדגיש כי כל המידע המובא במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד והוא אינו נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.
ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בנושא ונשמח לעזור לכם.
אפשר ליצור קשר דרך האייקון של הטלפון (אם אתם גולשים דרך טלפון נייד), בטל': 03-6236130, באימייל, באמצעות טופס יצירת קשר שמופיע בתחתית העמוד מצד שמאל או בכל דרך שתרצו.
Comments