top of page
  • תמונת הסופר/תעו"ד גדי קיי

סעדים זמניים במשפט האזרחי בישראל

עודכן: 19 בדצמ׳ 2023

סעד זמני – מהו?

בעת הגשת תביעה לבית המשפט, בה עותר התובע שבית המשפט יפסוק לטובתו בפסק דין ויעניק לו סעדים קבועים בהתאם, במקרים רבים קיים חשש מהותי בליבו של התובע, כי משך הזמן במהלכו תתברר התביעה, לעיתים אף מספר שנים, יביא לכך שכאשר בסופו של ההליך יוענק לו הסעד שתבע, מצב הדברים יהיה כזה שהוא לא יוכל לממשו וליהנות מפרי זכייתו במשפט.

לפיכך, וכחריג לכך שהענקת סעד ע"י בית המשפט תהיה לאחר בירור והוכחת הזכאות לקבלו ובפסק דין מפורט, קיימת לאותו תובע אפשרות לבקש מבית המשפט, במסגרת התביעה האזרחית, שיעניק לו סעד זמני, שאם יינתן, יישאר בתוקף עד בירור התביעה וקבלת פסק דין. זאת, בדרך כלל, במטרה לשמר את המצב הקיים בעת הגשת התביעה מבלי שייעשה כל שינוי שקשור לנושא התביעה, וכדי להבטיח את יישום פסק הדין לכשיינתן.

בשל עצם החריגות של הענקת סעד זמני, בהתאם להוראות שבפרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 [תקנה 94 ואילך] (להלן- "התקנות", על מי שמבקש אותו לעמוד בשורה של תנאים מצטברים נוקשים שרק אם התקיימו כולם ובית המשפט שוכנע כי הענקת סעד זמני היא נדרשת, רק אז ייעתר בית המשפט ויעניק אותו.

התנאים הנוקשים והמצטברים שיש לעמוד בהם כדי להצדיק קבלת סעד זמני

עילת תביעה לכאורה – בשים לב לכך שכל תכלית הסעד הזמני הינה כדי לאפשר ולשרת את מימושו של הסעד העיקרי בתביעה, אם וככל שיינתן בסופו של דבר בפסק דין, על בית המשפט להשתכנע כי מדובר בתביעה שעל פניו קיימת הצדקה לדון בה, במובחן ממקרים בהם כבר מעיון בכתב התביעה בית המשפט מתרשם כי סיכוייה נמוכים ביותר.

חשוב להדגיש כי באופן טבעי, בשלב כה התחלתי, עוד בטרם נשמעו ראיות ועדים יכולתו של בית המשפט להכריע בדבר סיכויי התביעה מוגבלת מטבע הדברים. לפיכך על מנת לעמוד בכל שנדרש הוא רק להראות כי על פניו קיימת עילת תביעה.


מאזן הנזקים והנוחות בין התובע לנתבע נוטה לטובתו של התובע, מבקש הסעד הזמני – בשים לב לכך שבדרך כלל תכליתו של הסעד הזמני הוא להבטיח כי בבוא העת הסעד הקבוע שייפסק בפסק הדין לא ניתן יהיה לאוכפו, יש להביא בחשבון את המקרה ההופכי, בו בית המשפט יעניק סעד זמני לתובע, אך בסופו של דבר לא יעלה בידו להוכיח ולזכות בתביעתו, וקיים חשש כי הנזק שעלול להיגרם לנתבע ממתן הסעד הזמני, בדיעבד ללא צידוק, יהיה גדול יותר ובמקרים מסוימים אף כזה שלא ניתן לריפוי.

בנסיבות אלה, קיים חשש כי דווקא הנתבע הוא זה שימצא עצמו בסופו של דבר חשוף לפגיעה ונזק שלא ניתן לרפאם, לפיכך, לפני שבית המשפט מעניק סעד זמני לתובע, עליו לשקול ולהשוות, מצד אחד ,את הנזק שעלול להיגרם אם לא יינתן הסעד הזמני, נזק שהוא ההצדקה להענקתו, ומצד שני, את הנזק שעלול להיגרם לנתבע אם יינתן הסעד הזמני ובדיעבד יתברר שלא היה לכך בסיס.

מלאכת השקילה שמוטלת על בית המשפט אינה קלה כלל וכלל ועליו להביא בחשבון מספר משתנים על בסיס הערכה זהירה ולהכריע מה גובר.


תום ליבו של מבקש הסעד הזמני – מאחר וסעד זמני הוא חריג לכלל שהענקת סעד כלשהו ע"י בית משפט הינה לאחר עדויות והוכחות, על מנת לזכות בסעד זמני חייב המבקש להגיע לבית משפט בידיים נקיות, לנהוג בתום לב מלא בכל פעולותיו, גם מול יריבו.

מכוח חובת תום הלב המבקש סעד זמני חייב גם לפעול ללא שיהוי או דיחוי שכן עצם השיהוי בהגשת הבקשה עשוי ללמד כי אילו הייתה דחיפות וצורך להגישה, זו הייתה מוגשת מיד ולא לאחר זמן. החל משנת 2021, עם כניסתן לתוקף של תקנות סדרי הדין החדשות, חובת תום הלב של מבקש סעד זמני הורחבה ותום הלב שלו נבחן לא רק באופן מצמצם בבקשת הסעד הזמני ודרך פעולתו במהלכה, אלא על כלל התנהלותו של בעל הדין במסגרת הסכסוך עם יריבו.



בית המשפט עשוי לדחות בקשה להענקת סעד זמני רק בשל כך שהמבקש לא עמד ברף תום הלב הגבוה שנקבע. כך למשל, בפסיקת בית המשפט העליון ברעא 1405/21 טבולה. קום בע"מ נ' וואלה תקשורת בע"מ [13.4.2021] השאיר בית המשפט על כנה החלטה של בית המשפט המחוזי שדחה בקשה למתן סעד זמני, בין היתר בשל כך שהחברה שביקשה את הסעד הזמני לא באה בידיים נקיות בשל כך שהציגה סעיף רלוונטי בהסכם בצורה "מגמתית ונחרצת, אשר יש בה כדי להטעות את בית המשפט ואת הצד השני" ודרך פעולה זו כשלעצמה די בה כדי לדחות ולא להיעתר לבקשת הסעד הזמני.

למעשה, סוגיית הסעדים הזמניים הינה רחבה ומורכבת ביותר והיא למעשה תת ענף במשפט האזרחי. לעיתים עוד בטרם החל הסכסוך ובירור התביעה עצמה בין בעלי הדין, נטושה ביניהם מחלוקת חריפה המצריכה בירור והכרעה של הערכאה היושבת בדין רק בנושא זה. לא אחת מוגש ערעור על ההחלטה בעניין הענקת סעד זמני לערכאת הערעור ואף לבית המשפט העליון ולא בכדי. שכן, לעיתים, ההכרעה בעניין הסעד הזמני עשויה להשליך על אופן בירור התביעה ומהלכה ואף על ההכרעה הסופית בעניין הסעד הקבוע שנתבע, במסגרת בפסק הדין.


ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בנושא ונשמח לעזור לכם.


אפשר ליצור קשר דרך האייקון של הטלפון (אם אתם גולשים דרך טלפון נייד), בטל': 03-623-6130, באימייל, באמצעות טופס יצירת קשר שמופיע בתחתית העמוד מצד שמאל או בכל דרך שתרצו.


13 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page