צוואה וחשיבותה

צוואה הינה המסמך העיקרי (וברוב המקרים היחידי) המאפשר לאדם לקבוע את אופן חלוקת עזבונו בין יורשיו לאחר מותו. קיימים ארבעה סוגים של צוואות: צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות, צוואה בכתב יד וצוואה בע"פ, כאשר לכל אחת מהן דרישות צורניות המפורטות בהוראות חוק הירושה תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק")

על פי הוראות החוק, עזבונו של מנוח עובר ליורשיו על פי צוואה, ובהעדר צוואה – עובר עזבונו ליורשיו על פי דין. בעניין זה אציין כי במסגרת הורשת זכויות בנחלה הרי שהוראות הדין שלובות בחוק, בנהלי רמ"י ובהחלטות הבאות מכוחם, בהסכם המשבצת וכיוב' (ראו מאמר "הורשת משק חקלאי" מאת הח"מ המפרט אודות כך).

בהתאם לכלל זה, אדם המעוניין להסדיר את חלוקת נכסיו לאחר מותו – בשונה מברירת המחדל הקבועה בחוק – נדרש לעשות זאת באמצעות צוואה. (בעניין זה אציין כי אין חובה חוקית על אדם לערוך צוואה וככל שלא יעשה כן יחולו הוראות החוק ביחס לעיזבונו).

בשל החשיבות הרבה שיש להעניק למוסד הצוואה ולמצוות קיום רצון המת, נקבעו בחוק הירושה מספר הגבלות וכללים, ובכלל זה – דרישות צורניות לעריכת צוואה; כללים להסתלקות מירושה, התנגדות לצוואה בין השאר מחמת אי כשירות, אינוס, כפייה וכיוב'; ואף כללי פרשנות מיוחדים.

בלא מעט מקרים, מוגשת התנגדות מצד מי מהיורשים לצוואה וזו באה בפני ביהמ"ש לצורך הכרעה בדבר נתינת צו לקיומה. לבתי המשפט נתונים כלים ושיקול דעת על מנת לפרש את הוראות הצוואה בקירוב לרצון המנוח.

על כך כתב השופט חשין:

"אני חייב להודות, כי בכל פעם שצוואה באה לידי, זע משהו בתוך ליבי. בצוואתו של אדם גלומים לעיתים מיטב שאיפותיו ובחירי חלומות חייו, ולעולם מלווה אותך ההרגשה העגומה, כי הנה היה אדם ואיננו, ומכל הווייתו, מכל עצמותו, נשתיירו רק גיליונות נייר אלה. ואתה- שהנך זר למנוח, ולא עמדת מקרוב על ארחות חייו ועל מאווי לבבו, אתה מצווה להחליט ולרבוע אם יקומו ויהיו דברי המת, ואם יהיו כלא היו"..

חשוב להדגיש, שאדם רשאי לערוך במהלך חייו מספר צוואות על פי רצונו, כאשר ככלל, הצוואה האחרונה גוברת על קודמותיה. כך, רשאי אדם לבטל או לשנות צוואה שערך בעבר, ולא חלה עליו חובה להודיע על כך לאיש. החריג לכלל זה מתקיים במקרה של “צוואות הדדיות”. אלו צוואות שעורכים בני זוג יחד, בהסתמכות הדדית זה על צוואתו של האחר אשר יכולת הסתייגות של מי מהמצווים מוגבלת.

לכך אוסיף ואציין כי הוראות החוק אוסרות על עריכת "הסכמי ירושה" טרם מותו של המוריש, בין השאר באמצעות הקניית נכסים במתנה לאחר המוות "מתנה מחמת מיתה" "מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה" (סעיף 8 לחוק).תכלית הוראות חוק הירושה האוסרות על עריכת הסכמים ביחס לירושתו של אדם טרם מותו, נועדה להגביל הסכמים המתיימרים להקנות לאדם מעמד של "יורש" או לנשלו ממעמד זה – עוד בטרם לכתו של המנוח ושלא באמצעות צוואה.           

בעניין זה עומדת בפני בעל הזכויות האפשרות להעניק זכויותיו במתנה בעודו בחיים. עם זאת, נקבע כי הוראות החוק אינן אוסרות על עריכת הסכמים ביחס לנכסי עזבון שעשויים להתקבל לאחר מותו של אדם, באמצעות צו ירושה או צוואה. כלומר, על אף הוראות חוק הירושה שאינן מתירות לכאורה ביצוע עסקאות בירושה עתידית באופן גורף, איסור זה חל על הסכמים המתיימרים להעניק או לשלול מאדם זכות ירושה, וזאת בשונה מהתחייבויות והסכמים העוסקים בנכסי ירושה עתידית, שאינם אסורים על פי דין.       

בעת עריכת צוואה נדרשת הסתכלות ממעוף הציפור הכוללת התייחסות פרטנית לפעולות כלכליות אשר לא יגררו חיובי מס מיותרים והחשוב מכל הוראות ברורות המשקפות את רצון המוריש ועולות בקנה אחד עם הוראות הדין אשר ימנעו ויצמצמו מחלוקות בין היורשים בעתיד וישמרו על שלמות המשפחה.

על מנת לייצר וודאות לבעל הזכויות ליורשיו העתידיים יש לבחון מספר היבטים משמעותיים הבאים לידי ביטוי בהוראות החוק והדינים השונים על מנת לייצר לצדדים את הוודאות הנדרשת ולמנוע סכסוכים עתידיים בין היורשים.

משרדנו מסייע ללקוחותיו בעריכת צוואות מקצועיות הצופות פני עתיד, הולמות את הוראות הדין ומייצרות ארשת ביטחון למצווה. ניסיונו העשיר של המשרד הבא לידי ביטוי משני צידי המתרס הן בהגנה על צוואות מחד, והן בהתנגדות לצוואות מאידך, מאפשר לו לספק ללקוחותיו ייעוץ משפטי מקצועי, איכותי ואמין.

* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.