בתיק ליטיגציה מורכב, המסמך החשוב ביותר אינו בהכרח המסמך המרכזי. לעיתים זו התכתבות קצרה שנשלחה לפני שנים, הערה בנספח להסכם או שינוי קטן בגרסתו של עד. עורך הדין נדרש להכיר את התמונה הכוללת, לזהות סתירות ולהבין את משמעותן המשפטית, אך גם לדעת לחזור למסמך המדויק שעליו נשענת כל מסקנה.
זהו אחד התחומים שבהם הבינה המלאכותית עשויה לשנות באופן ממשי את עבודת הליטיגציה. היכולת לעבד כמויות גדולות של מידע, להשוות מסמכים ולאתר קשרים שקשה לזהות בקריאה רגילה, מאפשרת לבצע במהירות עבודת הכנה שבעבר חייבה שעות רבות. אלא שכדי להבין את השינוי, צריך להכיר את הטכנולוגיה שמאחוריו ואת מגבלותיה.
ב־12 במאי 2026 הציגה Anthropic הרחבה משמעותית של Claude לענף המשפטי, שכללה יותר מעשרים חיבורים למערכות מקצועיות ושנים־עשר תוספים לתחומי עיסוק משפטיים, ובהם תוסף ייעודי לליטיגציה. ההכרזה הצביעה על שינוי בתפיסת המוצר: ממערכת שעיקר השימוש בה הוא שיחה וניתוח מסמכים המועלים אליה, לסביבת עבודה המסוגלת להשתמש בכלים חיצוניים ולבצע רצף משימות.
הבסיס הטכנולוגי הוא פרוטוקול בשם Model Context Protocol, או MCP, המאפשר למערכות בינה מלאכותית להתחבר למקורות מידע ולכלים חיצוניים באמצעות ממשקים מוגדרים. כך, למשל, הוצגו חיבורים למערכות ניהול המסמכים iManage ו־NetDocuments ולמערכת הגילוי האלקטרוני Everlaw. החיבורים מאפשרים, בהתאם להרשאות וליכולות של כל מערכת, לאתר מסמכים, לאחזר מידע ולעבוד עם חומר המאוחסן במערכות הארגון, בלי להעלות ידנית כל מסמך לשיחה.
לצד החיבורים הציגה Anthropic תוספים משפטיים, המכונים Plugins, המאגדים הוראות, מיומנויות ותהליכי עבודה. תוסף Litigation Legal, למשל, מיועד לסייע בבניית צירי אירועים, בהכנה לעדויות ולחקירות, בניהול מסמכי גילוי ובניסוח מסמכים משפטיים. באמצעות Skills, שהן הוראות עבודה חוזרות, ניתן להתאים את אופן ביצוע המשימות לנהלים, לתבניות ולסגנון של צוות משפטי מסוים.
ההבחנה בין הרכיבים חשובה. מודל השפה מנתח מידע ומפיק תוצרים; החיבורים מאפשרים לו לגשת למקורות ולכלים; והתוספים מגדירים את אופן העבודה. התקנת תוסף משפטי אינה מעניקה למודל מומחיות מובטחת בדין מסוים, והחיבור למאגר מסמכים אינו מלמד כשלעצמו שהמערכת בדקה את מלוא המידע שבו.
בספטמבר 2026 החלה Anthropic לאחד את יכולות Claude Cowork לתוך אפליקציית Claude עצמה. לצד יכולות העבודה ב־Word, ב־Outlook וביישומים נוספים, הכיוון ברור: מעבר ממענה לשאלה בודדת לביצוע משימות מתמשכות הכוללות כמה שלבים וכלים. זמינות התכונות משתנה בהתאם למסלול, לתצורת המערכת ולהרשאות.
מתיק מסמכים לתהליך עבודה משפטי
נניח תיק מסחרי הכולל מאות התכתבויות, כמה הסכמים, חוות דעת ומסמכים חשבונאיים. אפשר להגדיר למערכת תהליך עבודה שבשלב הראשון יבנה ציר אירועים, בשני יחלץ התחייבויות חוזיות, בשלישי ישווה בין גרסאות ובשלב הרביעי יאתר מסמכים התומכים בכל אחת מהטענות.
לאחר מכן אפשר לבקש ניתוח ביקורתי: אילו טענות בכתב התביעה אינן מתיישבות עם התכתובות, האם קיימת ראיה שמחלישה את גרסת הלקוח, ומהן הסתירות שכדאי לבחון לקראת חקירת העדים. השימוש בתהליך עבודה מובנה מאפשר לבצע את המשימות באופן שיטתי, ואף להפעיל מחדש חלק מהשלבים כאשר מתווסף חומר לתיק.
אלא שהיכולת לחזור על תהליך אינה מבטיחה את שלמותו. מערכות שפה פועלות בתוך מגבלות של כמות המידע שהן יכולות לעבד בהקשר נתון. כאשר חומר התיק גדול במיוחד, המערכת עשויה להסתייע במנגנוני חיפוש ואחזור כדי לבחור את המסמכים או קטעי המידע שיועברו לניתוח. גם מנגנון אחזור מתקדם יכול להחמיץ מסמך רלוונטי, לשלוף קטע ללא ההקשר הדרוש או להעניק משקל יתר למידע מסוים.
בתיק משפטי, ההבדל בין ראיה שאינה קיימת לבין ראיה שהמערכת לא איתרה הוא הבדל מכריע. מסמך בודד עשוי לשנות את משמעותה של התכתבות ממושכת, ונספח מאוחר עשוי לשנות התחייבות חוזית קודמת.
משום כך, איכות הניתוח תלויה גם בשאלה כיצד המידע מגיע למערכת. יש הבדל בין מסמך שהועלה לשיחה, מסמך שאותר באמצעות חיפוש במאגר חיצוני ומסקנה שהמודל הסיק בעצמו. אלה אינם מקורות בעלי אותה רמת ודאות. מערכת שמחזירה הפניה למסמך מקורי מאפשרת בדיקה יעילה יותר, אך עצם קיומה של הפניה אינו מוכיח שהניתוח נכון או שהחיפוש היה מקיף.
שיטת עבודה מקצועית צריכה אפוא להתחיל בהגדרת גבולות החומר הנבדק. רצוי שהמערכת תזהה את המסמכים שעליהם הסתמכה, תפריד בין עובדות העולות מהם לבין פרשנותה, ותציין פערים ומידע חסר. בממצאים מהותיים יש לחזור למקור, ובשלבים רגישים יש לבחון גם מה לא אותר. כאשר נדרשת ודאות לגבי היקף החומר, ניתן להשוות את רשימת המסמכים שנבדקו לרשימת המסמכים במאגר.
יש משמעות גם לאופן שבו מנחים את המערכת. אם מבקשים ממנה מלכתחילה להוכיח את צדקת הלקוח, היא עלולה להעדיף מידע התואם את ההנחה שהוצגה לה. שיטת עבודה טובה יותר מפרידה בין מיפוי עובדתי ניטרלי, ניתוח הטענות האפשריות ובחינה ביקורתית של התיק מנקודת מבט הצד שכנגד ובית המשפט. גם כאשר שלוש המשימות מבוצעות באמצעות אותו מודל, נקודות המבט הנוספות אינן הופכות את הבדיקה לעצמאית; הן מסייעות לחשוף חולשות שהניתוח הראשוני עלול להחמיץ.
עבור צוות ליטיגציה, האפשרות להפעיל תהליכים כאלה עשויה לשנות את חלוקת העבודה. פעולות של מיון, הצלבה והכנת חומר לחקירה יכולות להתבצע בסיוע המערכת, ועורכי הדין יכולים להקדיש יותר זמן לבחינת המשקל הראייתי, לבניית הטיעון ולאסטרטגיה. במקביל, נדרשת מהם יכולת מקצועית חדשה: להגדיר למערכת משימות מדויקות, להעריך את איכות החיפוש ולזהות מתי תשובה משכנעת אינה נתמכת במלוא החומר.
כשהמערכת מתחברת למערכות המשרד
החיבור למאגר המסמכים, לדואר האלקטרוני ולמערכות ניהול התיקים הוא מקור משמעותי לתועלת, אך גם לסיכון. מערכת בעלת הרשאות רחבות עשויה להיחשף למידע מתיקים אחרים, למידע חסוי של לקוחות או למסמכים שהצוות המטפל אינו אמור לראות.
לכן, אחד השיקולים המרכזיים בהטמעה הוא אופן ניהול ההרשאות. מחברים למערכות חיצוניות יכולים לפעול על בסיס ההרשאות הקיימות במערכת המקור, ובחלק מהתצורות הארגוניות ניתן להגביל בנפרד פעולות לקריאה בלבד, להתנות פעולות מסוימות באישור או לחסום אותן לחלוטין. הבחנה זו חשובה במיוחד כאשר מערכת מסוגלת לבצע פעולות ולא להסתפק בהצגת מידע.
הסיכון אינו מוגבל לחשיפה מקרית של מידע. מערכות בעלות יכולת פעולה עצמאית חשופות גם לתופעה המכונה Prompt Injection: הוראות המוטמעות בתוכן חיצוני, כגון מסמך, הודעת דוא"ל או אתר אינטרנט, ומנסות לגרום למודל לחרוג מהמשימה שהוגדרה לו. גם מסמך שהתקבל מהצד שכנגד עשוי להכיל טקסט שנועד להשפיע על התנהגות המערכת. אין לראות בתוכן של מסמך כזה הוראות פעולה למערכת, ויש להגביל מראש את יכולתה לבצע פעולות חיצוניות על בסיסו.
Anthropic עצמה פרסמה מחקרים המתייחסים לסיכון זה ולדרכי ההתמודדות עמו, ומבהירה כי אין כיום חסינות מוחלטת מפני מתקפות כאלה. לכן, הרשאות מצומצמות, הפרדה בין קריאה לביצוע פעולות ובקרה אנושית אינן רק אמצעי זהירות משפטיים; הן חלק מתכנון טכנולוגי אחראי.
גם מדיניות השימוש במידע מחייבת הבחנה בין מסלולים ותצורות. Anthropic מצהירה כי ככלל, תוכן המוזן לשירותיה המסחריים הארגוניים אינו משמש לאימון המודלים ללא הסכמה מתאימה. אין להסיק מכך שכל חשבון Claude או כל חיבור לספק חיצוני נהנים מאותם תנאים. יש לבחון את ההתחייבויות החוזיות, הגדרות החשבון, מדיניות שמירת המידע ומחיקתו ואת הגישה הניתנת לספקים נוספים.
גילוי הדעת המעודכן של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין (את/60/24, ספטמבר 2026) מאמץ גישה התואמת את הצורך בהבחנות אלה. הוא קובע כי סיווג מערכת כפתוחה או סגורה נבחן על פי ההתחייבויות החוזיות, ההגדרות והשימוש בפועל. ביחס למידע מוגבל בפלטפורמה פתוחה נקודת המוצא היא הימנעות מהזנתו, וחריגה מכך אפשרית רק בנסיבות חריגות ובכפוף לתנאים מחמירים. כאשר המידע מאפשר זיהוי של הלקוח, גם בעקיפין, נדרשת הסכמתו מדעת מראש. הסכמה זו אינה מכשירה פגיעה במידע של צדדים שלישיים או הפרת חובות מקצועיות אחרות.
גילוי הדעת מתייחס גם לסוכני AI המסוגלים לתכנן רצף פעולות ולהשתמש בכלים ללא הנחיה אנושית בכל שלב. הוא מחייב לשמור בידי עורך הדין את השליטה בהחלטות המשפטיות המהותיות, תוך שימוש בהרשאות, בתיעוד, בבקרה ובמנגנוני התערבות ועצירה. פעולות טכניות, תחומות וברות ביטול יכולות להתבצע בסיוע מערכות כאלה, בכפוף לתנאים שנקבעו.
הפסיקה מבהירה את גבולות האחריות. בבג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים (23.2.2025) עמד בית המשפט העליון על החומרה שבהגשת כתבי בי־דין הנשענים על אסמכתאות בדויות. בעע"מ 63194-08-25 נבו בן כהן נ' עיריית רמת גן (22.3.2026) נדון שימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית בידי רשות מינהלית, תוך הסתמכות על מקורות משפטיים שלא היו קיימים. בית המשפט קיבל את הערעור בסוגיית ההוצאות וחייב את העירייה בסך 30,000 ש"ח.
הסוגיה מקבלת משנה חשיבות בשימוש במערכות ייעודיות למחקר משפטי. חלק מן החיבורים שהציגה Anthropic מיועדים למאגרי פסיקה ולתהליכי עבודה אמריקאיים. אין להסיק מעצם קיומם שהם מספקים כיסוי מלא ועדכני של החקיקה והפסיקה בישראל. גם כאשר מקור משפטי אותר באמצעות מערכת המחוברת למאגר מקצועי, יש לאמת את תוכנו, את מעמדו ואת עדכניותו.
Claude וכלים דומים עשויים להפוך לחלק משמעותי מעבודת הליטיגציה. היכולת לחבר מערכות, לאתר חומר ולהפעיל תהליכי עבודה מתקדמים היא שינוי טכנולוגי ממשי. אולם ערכה המקצועי של המערכת תלוי באיכות המידע שהועמד לרשותה, באופן שבו הוא נשלף ונותח, וביכולת לבדוק את המסקנות ולהתחקות אחר מקורן.
היתרון של הבינה המלאכותית בליטיגציה אינו מסתכם במהירות עיבוד המסמכים. הוא טמון ביכולת לבחון את התיק באופן שיטתי ומזוויות נוספות. כדי לממש את היתרון הזה, עורך הדין חייב להבין כיצד המערכת פועלת, מה היא בדקה, מה ייתכן שהחמיצה והיכן נדרשת הכרעתו המקצועית.
נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.
ניתן לפנות למשרדנו בכל שאלה בנושא ונשמח לסייע.
אפשר ליצור קשר בטלפון 03-6236130, בדוא״ל office@ailaw.co.il או באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.