הדין והפסיקה בישראל אינם קובעים או מגדירים באופן אוטומטי כל דייר שמתנגד לפרויקט כ"דייר סרבן". ההבחנה המשפטית המרכזית היא בין סירוב לגיטימי, מוצדק וסביר, הנשען על טעמים ענייניים, מקצועיים ואובייקטיביים, לבין סירוב בלתי סביר, שכל מטרתו היא לעכב את קידום הפרויקט בחוסר תום לב, או לנסות ולסחוט תנאים מועדפים ויתרון כלכלי בלתי הוגן על חשבונם של יתר השכנים.