בקשות לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הן כלי דיוני נפוץ, בעיקר כאשר אחת התובעות היא חברה בע״מ. מבחינת הנתבע, מטרת הבקשה ברורה: להבטיח שאם התביעה תידחה, יהיה ממי להיפרע בגין הוצאות ההליך. מבחינת התובע, מדובר לעיתים במחסום ממשי בדרך לבירור התביעה לגופה. בהחלטה שהושגה באחד מתיקי המשרד, בתביעה שהוגשה ע״י חברה בע״מ ותובע פרטי, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בת"א 46839-01-26 יעקובי נ' אלטשר נאמנויות בע"מ (החלטה מיום 4.3.2026), דחה בית המשפט בקשה לחייב את לקוחותינו התובעים בהפקדת ע

שילובה של הבינה המלאכותית בעבודת עורך הדין מהווה נקודת מפנה משמעותית בעולם המשפט, ומשנה את אופיו המסורתי בדרכים שלא נראו בעבר. החלטה את/24/60 של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין מתווה עקרונות מחייבים לכל משרד, עורך דין ולקוח בתחום זה. ביסוד ההחלטה עומד עקרון האחריות המקצועית – עורך הדין שמפעיל כלי בינה מלאכותית נושא באחריות המלאה והבלעדית לכל מסמך, המלצה או החלטה שמפיק תוך שילוב טכנולוגיה זו. אין להעביר סמכות, אחריות או חובת בקרה לכלי טכנולוגי, ואסור להסתמך עליו כתחליף להפ

בעשור האחרון, וביתר שאת לנוכח אירועים חריגים שפקדו את המדינה דוגמת מלחמת חרבות ברזל, עלתה עילת הסיכול לשיח המשפטי והציבורי. מציאות ביטחונית וכלכלית סוערת, מחסור בכוח אדם, עיכובים בשרשרת האספקה, חסימות והשבתות – כל אלה הביאו צדדים לחוזים, ובפרט קבלנים ויזמים, לטעון כי אין ביכולתם לקיים התחייבויות חוזיות, ולבסס טענתם על עילת הסיכול הקבועה בסעיף 18 לחוק כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עו