זכויות עובדים לאחר סיום מבצע "עם כלביא" – מדריך משפטי תמציתי למעסיקים ולעובדים

עם תום מבצע "עם כלביא" והחזרה המדורגת לשגרה, נדרשת הבהרה משפטית סדורה באשר לזכויות וחובות של עובדים ומעסיקים. המבצע, שהוביל להכרזת מצב מיוחד בעורף ביוני 2025, עורר שורה של סוגיות משפטיות, שעדיין רלוונטיות – הן בשל שאלות שנותרו פתוחות והן לנוכח ההשלכות המתמשכות.

מטרת מאמר זה היא להציע מדריך עדכני, מקצועי ותמציתי, שיספק מענה לשאלות תעסוקתיות עיקריות שעלו או עשויות לעלות גם לאחר סיום תקופת הלחימה.

המסגרת המשפטית הרלוונטית:

הסדרה של יחסי עבודה בתקופת חירום ולאחריה נשענת על מספר חוקים עיקריים:

• חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006

• חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951

• חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987

• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998

• חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954

• חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949

• חוק הביטוח הלאומי, נוסח משולב

• צווים לפי תקנות שעת חירום והנחיות פיקוד העורף

סוגיות עיקריות והבהרות משפטיות [***נדרש ייעוץ משפטי פרטני לכל מקרה]:

1.                       תשלום שכר בתקופת היעדרות מהעבודה

נכון ליולי 2025, טרם נקבעו הסדרים רוחביים המחייבים תשלום שכר לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם עקב הנחיות פיקוד העורף או בשל השגחה על ילדיהם. למרות זאת, קיימת ציפייה להסדרים דומים לאלו שהונהגו במבצעים קודמים, כגון מבצע "חרבות ברזל".

במקומות בהם פעלו צווי הרחבה (למשל באזורי עוטף), חלה על המעסיק חובה לשלם את השכר לעובדים, תוך קבלת החזר מהביטוח הלאומי. בשאר אזורי הארץ – החובה לתשלום תלויה בחוזה העבודה, הסכמים קיבוציים או נוהג מחייב.

2.                       פיטורים עקב היעדרות בתקופת חירום

• אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל הנחיות פיקוד העורף, שירות מילואים, או צורך בהשגחה על ילד עקב סגירת מוסד חינוכי, בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו בחוק.

• איסור זה חל גם כאשר העובד אינו בן זוג של משרת המילואים, אלא שותף להורות (כגון הורה גרוש או הורה משותף ללא זוגיות).

• פיטורים במהלך שירות מילואים – אסורים בהחלט, וכן 30 ימים לאחר סיום השירות (אם הוא נמשך מעל יומיים), למעט באישור ועדת תעסוקה במשרד הביטחון.

3.                       עובדים עם מוגבלות

אסור לפטר עובד עם מוגבלות שנעדר מעבודתו אם נבצר ממנו לעמוד בהנחיות הביטחוניות (למשל: הגעה למרחב מוגן) עקב מוגבלותו. מעסיקים נדרשים לא רק להימנע מפיטורים אלא גם לשקול התאמות סבירות והוגנות.

4.                       השגחה על ילדים

עובד שנעדר בשל צורך בהשגחה על ילד, עקב סגירת מוסד חינוך בהוראת פיקוד העורף, מוגן מפני פיטורים, בתנאי שמתקיימים:

• הילד לא עבר את גיל 14 (או 21 אם הוא עם צרכים מיוחדים).

• אין סידור הולם במקום העבודה.

• ההורה השני לא נעדר מהעבודה לצורך השגחה, או שאינו מסוגל לכך.

ההגנה חלה גם על הורה אומנה או שותף להורות שאינו בן זוג.

5.                       בני זוג של משרתי כוחות הביטחון ומפעלים חיוניים

אסור לפטר בן זוג של משרת בכוחות הביטחון או בכיבוי אש, כאשר נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילד משותף. ההגנה חלה גם על עובדים שאינם בני זוג, אך חולקים הורות עם המשרת.

6.                       עובדים במפעלים חיוניים

במקרים בהם מקום העבודה הוכרז כמפעל חיוני, חלה חובת התייצבות גם בשעת חירום. היעדרות לא מוצדקת עשויה להיחשב לעבירה פלילית. עם זאת, מעסיקים מתבקשים לוודא כי העובדים מודעים לכך וקיבלו צו קריאה פורמלי.

מעסיק במפעל חיוני רשאי לחייב התייצבות, אך אם מקום העבודה הוגדר רק כ"משק חיוני" – אין חובה חוקית לעובדים להתייצב, במיוחד בעת מגבלות פיקוד העורף.

7.                       חל"ת והשלכותיה

• חל"ת ניתן להפעיל רק בהסכמת העובד. כפיית חל"ת מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה ועשויה להיחשב כפיטורים.

• תקופת החל"ת אינה נחשבת לעניין חישוב ותק, אך אינה מנתקת את רצף העבודה לעניין זכאות לפיצויי פיטורים.

• בתקופת חל"ת העובד אינו זכאי להפרשות פנסיוניות, אלא אם משולמים דמי אבטלה או שהמעסיק ממשיך לשלם שכר.

8.                       זכאות לדמי אבטלה

עובד שהוצא לחל"ת עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה בכפוף לעמידה בתנאים, ובתנאי שתקופת החל"ת היא בת 30 יום לפחות. הרישום בשירות התעסוקה הוא תנאי סף.

9.                       טיפול בקרובי משפחה שנפגעו

עובדים שנעדרו מעבודתם לטיפול בבני משפחה שנפגעו בפעולות איבה, עשויים להיות זכאים לדמי מחלה. בני משפחה מדרגה ראשונה זכאים גם לפיצוי על אובדן ימי עבודה והוצאות נלוות.

10.                   שירות מילואים

המעסיק מחויב לשלם שכר לעובד בתקופת שירות מילואים ולהגיש בקשה להחזר מהמוסד לביטוח לאומי. המעסיק גם חייב להמשיך ולהפריש לפנסיה ולקרן השתלמות. החל מיוני 2025, הונהג פיצוי נוסף בגובה 20% מהשכר היומי של העובד בעבור ההפרשות הסוציאליות.

11.                   מיסוי ושווי שימוש ברכב בעת מילואים או חל"ת

עובדים שהחזירו את רכב החברה בעת שירות מילואים או יציאה לחל"ת לא יחויבו במס שווי שימוש מלא, אלא לפי החלק היחסי בו הרכב היה ברשותם בפועל.

12.                   העסקה בשעות נוספות בעת חירום

הותרה העסקה של עובדים בשעות נוספות רבות מהמותר בשגרה, בכפוף להיתר מיוחד ובמקומות מסוימים בלבד (מפעלים חיוניים, עסקים קטנים, עסקים בהם מעל 20% מהעובדים אינם מתייצבים). ההיתרים היו בתוקף עד 30.6.2025.

המלצות מעשיות:

למעסיקים:

• תעדו בכתב כל החלטה שנוגעת להעסקת עובדים בתקופת החירום.

• התאימו נהלי עבודה פנים ־ ארגוניים למתכונת חירום עתידית.

• היו ערים לחובות חוקיות מוגברות ביחס לקבוצות מוגנות.

לעובדים:

• תעדו כל היעדרות ומסרו אישורים רפואיים או ביטחוניים מתאימים.

• ודאו שצברתם את זכויותיכם – דמי אבטלה, מחלה או מילואים.

• היו מודעים לכך שזכויות רבות עשויות להיקבע רטרואקטיבית.

לסיכום:

השלכות מבצע "עם כלביא" והמלחמה מול איראן על שוק העבודה ממשיכות להדהד גם לאחר סיומן. הזירה המשפטית עודנה דינמית, והסדרה מקיפה טרם הושלמה. לכן, חיוני לפעול בזהירות, בהתאם לדין ובאופן מתועד – תוך ייעוץ משפטי הולם.

נדגיש כי כל המידע המובא לעיונכם במאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד והוא אינו נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לגבי מקרים ספציפיים. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. המידע האמור במאמר זה נכון למועד כתיבתו בלבד ועל בסיס המצב החוקי הידוע והקיים במועד זה.

ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בנושא ונשמח לעזור לכם.

אפשר ליצור קשר דרך האייקון של הטלפון (אם אתם גולשים דרך טלפון נייד), בטל': 03-6236130, באימייל, באמצעות טופס יצירת קשר שמופיע בתחתית העמוד מצד שמאל או בכל דרך שתרצו.