הליך פינוי-בינוי מהווה את אחד ממנגנוני ההתחדשות העירונית המרכזיים והמשמעותיים ביותר במדינת ישראל כיום. במסגרת הליך מורכב זה, נהרס בניין מגורים ישן, רעוע או כזה שאינו עומד בתקני העמידות בפני רעידות אדמה, ובמקומו מוקם בניין חדש, מודרני, ממוגן ובטוח הרבה יותר. עבור בעלי הדירות בבניין, אין מדובר רק בשיפור פיזי או קוסמטי של נכס המגורים שלהם, אלא בעסקת מקרקעין מורכבת ורחבת היקף לכל דבר ועניין. במסגרת העסקה, בעל הדירה מוותר לתקופה ממושכת על דירתו הנוכחית והקיימת, מוסר את החזקה בה לי

במאמר זה נפנה את הזרקור אל ממנים שהם בעלי עסקים וחברות - ונפרט על קצה המזלג מדוע בעולם העסקי ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי קריטי והכרחי ואף בגדר חובה .

רכישת דירה מקבלן היא אחת העסקאות המשמעותיות והמורכבות בחייו של אדם. ההשקעה הכספית, הבירוקרטיה והאתגרים הכרוכים בתהליך הרכישה יכולים להיות מורכבים, במיוחד כאשר מדובר ברכישת דירה בפרויקט הנבנה ללא ליווי בנקאי.

הליך רכישת נכס מקרקעין – בין אם זה דירת מגורים, בית פרטי או נכס מסחרי – נשען במידה רבה על אמינותו של מרשם המקרקעין (להלן – "הטאבו") ועל האפשרות להסתמך על האמור בו. יחד עם זאת, בפועל מתגלים לא פעם מצבים שבהם קיים פער ממשי בין מה שרשום בטאבו לבין מצב הנכס בפועל – מבחינת שטח, מספר חדרים או חלוקת החללים.

פסק הדין המכונן שניתן לאחרונה ברע"א 299/24 עו"ד חיים דויטש נ' מדינת ישראל לשכת רישום המקרקעין (פורסם בנבו 16.9.2025), מדגיש את אחריותם של לשכת רישום המקרקעין ("הטאבו") ושל עורכי הדין המעורבים בעסקה ומשרטט קווים ברורים בנוגע לחובתם כ"שומרי הסף" של המרשם.

מטרת מאמר זה היא להציע מדריך עדכני, מקצועי ותמציתי, שיספק מענה לשאלות בדבר אחריותו של עוה"ד במסגרת עסקת נדל"ן בעיניו של הלקוח.