פסק דין של ביהמ"ש העליון חשף כי תשובה מטעם עיריית רמת גן, איננה קבילה שכן כל המקורות שלה לא קיימים במציאות -והם מהווים "הזיית AI". אלא שמעבר למבוכה שנגרמה, עולה סוגייה עקרונית: חובת ההנמקה כבר לא בהכרח רלוונטית לימינו אנו ולכן יש לעבור לחובת אימות: הליך שבודק הלכה למעשה את תוצרי ה-AI ומגדיר על מי חלה האחריות על השימוש בה.

הדין והפסיקה בישראל אינם קובעים או מגדירים באופן אוטומטי כל דייר שמתנגד לפרויקט כ"דייר סרבן". ההבחנה המשפטית המרכזית היא בין סירוב לגיטימי, מוצדק וסביר, הנשען על טעמים ענייניים, מקצועיים ואובייקטיביים, לבין סירוב בלתי סביר, שכל מטרתו היא לעכב את קידום הפרויקט בחוסר תום לב, או לנסות ולסחוט תנאים מועדפים ויתרון כלכלי בלתי הוגן על חשבונם של יתר השכנים.

רכישת דירת מגורים היא, עבור מרבית האנשים והמשפחות בישראל, העסקה הכלכלית הגדולה, המשמעותית והחשובה ביותר שהם יבצעו במהלך ימי חייהם. משום כך, הסכם המכר הנחתם בין הצדדים אינו מהווה מסמך טכני, פורמלי או פרוצדורלי בלבד, אלא מסמך משפטי מהותי ומחייב מן המעלה הראשונה. חוזה זה הוא שמגדיר ומעגן בצורה קשיחה את מכלול הזכויות, החובות, לוחות הזמנים, המועדים, הסיכונים המשפטיים והסעדים השונים המוקנים לכל אחד מן הצדדים לעסקה.

במאמר זה נפנה את הזרקור אל ממנים שהם בעלי עסקים וחברות - ונפרט על קצה המזלג מדוע בעולם העסקי ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי קריטי והכרחי ואף בגדר חובה .

תקופת החירום הממושכת שאנחנו עוברים משקפת את השליחות החשובה של עורכי הדין: לא רק להכיר את הדין, אלא ליישם אותו באופן אחראי ונבון, כשהמציאות לא מפסיקה להשתנות.

הזכות להחזיק ולהשתמש במקרקעין היא אחת מהזכויות המרכזיות בדיני הקניין. כאשר אדם מחזיק בנכס מקרקעין ללא זכות חוקית – בין אם מדובר בפלישה טרייה ובין אם בהחזקה ממושכת – עומדת לבעל הזכות הרשומה האפשרות להגיש תביעה לסילוק יד (סילוק פולש). תביעה זו נועדה להשיב את המצב לקדמותו ולהגן על זכות הקניין של בעל זכות הקניין הרשומה, שהיא זכות יסוד במשפט הישראלי.

בימים האחרונים חזרה לכותרות סוגיה שמוכרת לכל מי שמוכר דירה, מקדם בפרויקט התחדשות עירונית או מתמודד עם שומה/שומה מכרעת האם (ועד כמה) ניתן לחייב בהיטל השבחה בגין זכויות בניה לבניית ממ"ד

בקשות לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הן כלי דיוני נפוץ, בעיקר כאשר אחת התובעות היא חברה בע״מ. מבחינת הנתבע, מטרת הבקשה ברורה: להבטיח שאם התביעה תידחה, יהיה ממי להיפרע בגין הוצאות ההליך. מבחינת התובע, מדובר לעיתים במחסום ממשי בדרך לבירור התביעה לגופה. בהחלטה שהושגה באחד מתיקי המשרד, בתביעה שהוגשה ע״י חברה בע״מ ותובע פרטי, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בת"א 46839-01-26 יעקובי נ' אלטשר נאמנויות בע"מ (החלטה מיום 4.3.2026), דחה בית המשפט בקשה לחייב את לקוחותינו התובעים בהפקדת ע

בשל מצב החירום הקיים, על רקע מבצע "שאגת הארי", המצב המיוחד הקיים בעורף ובמשק כתוצאה מכך וההשלכות האפשריות של מצב זה, ברצוננו להביא לידיעתכם מידע חשוב ועדכני בקשר עם הפעלת מקומות עבודה, העסקת עובדים וזכויותיהם, כפי שיפורט להלן. נציין כי כל האמור מטה נכון למועד כתיבת שורות אלו, ובכל מקרה יש לעקוב מעת לעת אחר השינויים ביחס לתוקפן של ההנחיות, הצווים וההיתרים כמפורט מטה, שכן אלו משתנים באופן תדיר ובהתאם למצב הבטחוני. סקירה זו כוללת הפניות בגוף הטקסט לחוקים, תקנות, צווים והיתרים רל

עולם המשפט, הנחשב מסורתית לשמרן ואיטי באימוץ חידושים, עובר בשנים האחרונות טלטלה עזה. חדירתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI), ובפרט מודלים של למידת מכונה (Machine Learning) ועיבוד שפה טבעית (NLP), אינה עוד בגדר תחזית עתידנית, אלא מציאות אופרטיבית יומיומית במשרדים ובמחלקות משפטיות מובילות. שינוי זה מחייב בחינה מחודשת של תהליכי עבודה שהתקבעו במשך עשורים בעולם המשפט.

Clients now encounter artificial intelligence before they ever speak with a lawyer: drafts generated at the click of a button, “legal opinions” displayed on a screen, or document summaries that promise to save time and cost. In a field where documents sit at the centre of almost every matter—an agreement, a statement of claim, a demand letter, or business correspondence—it is easy to see why these tools have quickly become part of daily practice. The practical question is not

התקשרות חוזית כוללת לא אחת קביעת תנאים אשר התקיימותם או אי התקיימותם משפיעה על תוקפו של ההסכם. בהקשר זה מבחין הדין בין שני סוגי תנאים עיקריים - תנאי מתלה ותנאי מפסיק. הבחנה זו אינה טכנית בלבד, אלא בעלת משמעות משפטית וכלכלית מהותית, העשויה להכריע בדבר תחולת ההסכם, היקף החיובים וחלוקת הסיכונים בין הצדדים.

בהתאם להנחיות רשמת האגודות השיתופיות בנושא "קבלת חברים באגודה שיתופית" (הנחיה מספר 3/02/26, שפורסמה ביום 26.2.2023 כל הליך קבלה לחברות באגודה שיתופית חייב להתבצע בהתאם לתקנון האגודה ולכללים שנקבעו בו. הנחיות אלו נועדו להבטיח כי תהליך הקבלה יתנהל בצורה שקופה, שוויונית והוגנת, תוך שמירה על עקרונות דמוקרטיים. ההנחיות כוללות את הדרישות הבאות:

הליך רכישת נכס מקרקעין – בין אם זה דירת מגורים, בית פרטי או נכס מסחרי – נשען במידה רבה על אמינותו של מרשם המקרקעין (להלן – "הטאבו") ועל האפשרות להסתמך על האמור בו. יחד עם זאת, בפועל מתגלים לא פעם מצבים שבהם קיים פער ממשי בין מה שרשום בטאבו לבין מצב הנכס בפועל – מבחינת שטח, מספר חדרים או חלוקת החללים.

פסק הדין המכונן שניתן לאחרונה ברע"א 299/24 עו"ד חיים דויטש נ' מדינת ישראל לשכת רישום המקרקעין (פורסם בנבו 16.9.2025), מדגיש את אחריותם של לשכת רישום המקרקעין ("הטאבו") ושל עורכי הדין המעורבים בעסקה ומשרטט קווים ברורים בנוגע לחובתם כ"שומרי הסף" של המרשם.

"יורש במקום יורש" ו-"יורש אחר יורש" בצוואה – על ההבדלים, המגבלות והמשמעויות המשפטיות

ייפוי כוח מתמשך מהווה פתרון משפטי חיוני ויעיל, המאפשר לכל אדם מעל גיל 18 לתכנן את עתידו באופן מודע ומעודכן לקראת זמנים שבהם יאבד את היכולת להבין ולקבל החלטות בענייניו האישיים, הרפואיים והכלכליים. בתהליך זה, הממנה – האדם היוזם את התהליך – בעת היותו "כשיר" מכין מסמך משפטי מחייב בהתייעצות עם עורך דין מיומן, שבו הוא מורה מי יקבל סמכויות לפעול בשמו במקרה של אובדן כשירות, וכיצד על הממונה לפעול בעבורו בתנאים שייווצרו.

שילובה של הבינה המלאכותית בעבודת עורך הדין מהווה נקודת מפנה משמעותית בעולם המשפט, ומשנה את אופיו המסורתי בדרכים שלא נראו בעבר. החלטה את/24/60 של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין מתווה עקרונות מחייבים לכל משרד, עורך דין ולקוח בתחום זה. ביסוד ההחלטה עומד עקרון האחריות המקצועית – עורך הדין שמפעיל כלי בינה מלאכותית נושא באחריות המלאה והבלעדית לכל מסמך, המלצה או החלטה שמפיק תוך שילוב טכנולוגיה זו. אין להעביר סמכות, אחריות או חובת בקרה לכלי טכנולוגי, ואסור להסתמך עליו כתחליף להפ

בעשור האחרון, וביתר שאת לנוכח אירועים חריגים שפקדו את המדינה דוגמת מלחמת חרבות ברזל, עלתה עילת הסיכול לשיח המשפטי והציבורי. מציאות ביטחונית וכלכלית סוערת, מחסור בכוח אדם, עיכובים בשרשרת האספקה, חסימות והשבתות – כל אלה הביאו צדדים לחוזים, ובפרט קבלנים ויזמים, לטעון כי אין ביכולתם לקיים התחייבויות חוזיות, ולבסס טענתם על עילת הסיכול הקבועה בסעיף 18 לחוק כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עו

בהליכים משפטיים, הזמן משחק תפקיד מכריע. לעיתים, עצם ההמתנה להכרעה סופית של הסכסוך, עלולה לגרום לנזק חמור ואף בלתי הפיך, במקרים מסוימים ההמתנה יכולה להוביל למציאות שתרוקן את פסק הדין העתידי שינתן – מתוכן. כאן נכנס לתמונה צו המניעה – כלי משפטי שמאפשר לבית המשפט להתערב כבר בשלב מוקדם, ולעצור את המשך הפגיעה או את שינוי המצב הקיים עוד בטרם ההליך מסתיים.